סגן ל’ מנהריה סיים השבוע בהצלחה את קורס החובלים במחזור 151.
לאחר כשנתיים וחצי של הכשרה אינטנסיבית, הוענקו לו דרגות הסגן וסיכת החובל. שובץ בצוללות, ואת ההכשרה הוא מסיים במגמת צוללות.
סגן ל’ הרחיב בבית הספר פיזיקה, הנדסת תוכנה ואזרחות. בשנות נעוריו התנדב בתוכנית “מגשימים” שבה מדריכים בני נוער בסייבר ותכנות.

לקראת סוף ההכשרה והכניסה לתפקיד אמר: “האנשים שאיתי הפכו למשפחה, לא משנה מה תמיד תהיה פה עזרה והדדיות. אני רוצה להביא את הלוחמים שלי לקצה ולעורר בהם תהליך התפתחות חיובי ומלמד”.
קורס החובלים הינו אחד מהקורסים הייחודיים והיוקרתיים ביותר בצה”ל, אשר מתמיינים אליו כל שנה מאות מועמדים. הקורס הינו קורס התנדבותי, מקצועי, מאתגר וערכי. החובלים הינם קצינים לוחמים המפקדים בכלי השייט השונים בלב הים. תפקידם דורש מיומנויות גבוהות ויכולת לשלב בין הפיקוד לבין תפעול מערכות לחימה טכנולוגיות מתקדמות ומסווגות, כל זאת בזירה ייחודית תוך עמידה במגוון אתגרים.
שומרים על הגבול, מגנים על הבית
בקו הראשון של ההגנה על הצפון, בלב הים, פועלים לוחמי פלגה הביטחון השוטף 914, בזירה הצפונית של חיל הים. הם מקדישים את שירותם לשמירה רצופה על גבול ישראל הימי, מתרגלים תרחישים מגוונים ודואגים להיות בכוננות מבצעית גבוהה בכל עת.
מאז פרוץ ״מלחמת חרבות ברזל״, מציאות חייהם השתנתה ללא היכר. חלקם, תושבי הצפון, נאלצו להתפנות מבתיהם, אך תחושת השליחות והמחויבות להגנת הגבול החזירו אותם למקום שבו הם מרגישים הכי בבית, הים.
רב״ט מ׳, בן 21 מקיבוץ חניתה, התגייס באוגוסט 2024. לאחר שסיים י״ג בלימודי מכונה, רצה להגיע להיות לוחם חוד ימי, חלום שהגשים כשהוצב בפלגה 914.

ב־7 באוקטובר שהה בקיבוץ וחווה מקרוב את הימים הקשים: “התפניתי יום למחרת לדודים שלי בזכרון יעקב, היה לי קשה מאוד להיות מפונה. עברתי בין כמה בתים בזמן הפינוי”.
הקשר לים ליווה אותו עוד לפני הגיוס כצולל וכגולש. כיום, כשהוא מפליג מול חופי הצפון, תחושת השליחות מתחדדת: “כשאני בים ורואה את הקיבוץ מהמרחק הלב שלי מתמלא. אני יודע שאני מגן על הבית שלי ועל האנשים שלי.”
רב״ט ע׳, בן 19 מנהריה, התגייס גם הוא באוגוסט 2024. את החלטתו להיות לוחם חוד ימי קיבל בעקבות אירועי 7 באוקטובר: “הבנתי שצריך אותי. רציתי לתרום ולהיות לוחם, והיה לי ברור שאני חייב להיות בפלגה 914, בגזרת הצפון להגן על הבית שלי.
“כשאני בנהריה והולך לים ורואה את הספינות, זאת תחושה אחרת לגמרי. זה הבית. מאז שהצטרפתי לפלגה אני יודע שהבית שלי בידיים טובות.”

ע׳ מדגיש את חשיבות הצוות והלמידה המתמדת. בימים אלו הוא לומד על מערכת הדלק המורכבת של הספינות, וחולם להתקדם בעתיד לתפקיד צ׳יף: “הכי חשוב זה הצוות אני נותן הכול בשבילם, והם נותנים הכול בשבילי. זה מה שמחזיק אותנו.”
לוחמי פלגה 914 ממשיכים יום ולילה במשימתם לשמור על גבול הצפון הימי של ישראל, להבטיח שתושבי הצפון ירגישו מוגנים, ולהזכיר שים הוא לא רק נוף אלא קו ההגנה הראשון על הבית.
צילומים: דובר צה”ל
השארת תגובה


















