קיבוץ חניתה: תביעת ענק נגד הסינים

תומר גנון חשף השבוע ב”כלכליסט” כי חברי קיבוץ חניתה תובעים 11 מיליון דולר מקרן Ballet Vision הסינית, בעלת השליטה (80%) ב”עדשות חניתה” – בטענה שמסרבת לממש את האופציה לרכוש את יתרת מניותיהם במפעל כפי שנקבע בהסכמות בין הצדדים.

כך עולה מתביעה שהגיש קיבוץ חניתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

עוד פורסם ב”כלכליסט”, כי קיבוץ חניתה מכר בשנת 2021 לקרן הסינית 74% במפעל, המתמחה בייצור עדשות תוך עיניות לצרכים רפואיים, בתמורה ל־35 מיליון דולר (25 מיליון דולר לחברי הקיבוץ, ו־10 מיליון דולר נוספים שהוזרמו למפעל).

בהמשך להסכם המכר הראשון, דוללו בשנת 2022 אחזקות הקיבוץ בשני הסכמי המשך, כך שכיום עומדת אחזקת הקרן הסינית במפעל על כ־80%.

ע”פ התביעה, הקרן הסינית נתנה לחברי הקיבוץ (בעלי מניות מיעוט במפעל), אופציה לחייב אותה לרכוש את יתרת המניות בכ־9.5 מיליון דולר, השווים כיום כ־11 מיליון דולר.

בכתב התביעה נאמר, בין היתר, כי “המפעל מנוהל בשנים האחרונות באופן מלא על ידי הרוכשת והתובעים אינם מעורבים, ואף ממודרים, מהניהול…  דירקטוריון החברה לא מתכנס, והמפעל מנוהל באופן ריכוזי על ידי נציג הרוכשת. בנסיבות אלה התובעים הגיעו למסקנה כי המשך אחזקתם במניות המפעל היא ריקה מתוכן ואין בה טעם…  הרוכשת מפרה את התחייבותה לרכוש מהקיבוץ את המניות הנותרות. הרוכשת עושה זאת תוך הפרה בוטה של הוראות ההסכם וההתחייבויות שלקחה על עצמה על פיו”.

ליאו יוקשיו (Liu Yuxiao), דירקטורית בקרן Ballet Vision ומנכ”לית המפעל, שלחה לפני מספר שבועות מכתב למנהל הקהילה של חניתה, מאיר עוז, בו ציינה כי למפעל הפסדים כבדים שהובילו להשקעות גדולות מטעם הקרן. וכן הוסיפה כי קיים איסור של ממשלת סין לבצע השקעות בישראל מאז מלחמת חרבות ברזל.

לטענתה, על רקע ההפסדים היא נכנסה לתפקיד המנכ”לית במרץ 2025: “השקעתי מאמצים חסרי תקדים לייצוב החברה. מטרתי היחידה היתה למנוע את קריסת החברה לפשיטת רגל. הודות למאמצים אינטנסיביים אלה במהלך שמונת החודשים האחרונים, אני שמחה לדווח כי החברה נמצאת במסלול להשגת איזון תפעולי (break-even) השנה. זהו ציון דרך משמעותי לאחר שלוש שנים רצופות של הפסדים כבדים, אף כי אני מכירה בכך שעדיין קיימים אתגרים מהותיים.

“עם זאת, ההתאוששות השברירית הנוכחית מחייבת ריכוז מוחלט ותשומת לב מלאה. כל הסחת דעת מהמשימה הקריטית של שיפור פעילות החברה עלולה לסכן את ההתקדמות שהושגה. ללא שמירה על המומנטום התפעולי, דיונים בנוגע לאופציה אינם מעשיים ואף מוקדמים.

“ברצוני להביא לידיעתך מגבלה חיצונית מהותית. מאז פרוץ הלחימה בישראל, ממשלת סין סיווגה את ישראל כאזור בסיכון גבוה (קטגוריה אדומה), והטילה איסור על כל השקעה סינית חדשה במדינה. כל עוד מגבלה זו עומדת בעינה, אין כל אפשרות תפעולית ממשית לממש את האופציה. זו הסיבה שחטיבת סין של חניתה נשענת על הלוואות בעלי מניות מאיתנו – איננו יכולים לבצע הזרמות הון נוספות לחברה, דבר שמגביל בתורו את יכולת חטיבת סין לגייס מימון נדרש”.

(כאמור, הכתבה המלאה בכלכליסט/ תומר גנון)