“קהילה תומכת”, זוהי מסגרת מוכרת במשרד הרווחה שמטרתה לאפשר הזדקנות בתנאים טובים בקהילה. החברים ב”קהילה התומכת” נהנים משרותי לחצן מצוקה המחובר למוקד רפואי בכל שעות היממה ומשרותי אב בית שמסייע בהתנהלות יומית – מהתקנת נורה ועד שיפוצים קלים בביתם.

המענה הרפואי משמעותי במיוחד לזמן חירום או לשעות שקופות החולים סגורות, ומופעל על ידי כפתור מצוקה שנמצא במרכזיה, שעון יד ואפליקציה.
מה הייחוד של הכפר?
עד היום הכרנו לחצני מצוקה שקשורים למוקדי בריאות כמו נטלי, אנוש, יד שרה וכו’, כשהמענה לפנייה הוא מוקדן ללא הכשרה רפואית. למוקדן קריטריונים קשיחים האם להזעיק אמבולנס או להעביר את הפונה לרופא תורן במוקד (שנמצא בדרך כלל במרכז הארץ). הרופא התורן משוחח טלפונית עם האדם שחש ברע, מחליט אם לשלוח מרשם לתרופות או לזמן רופא לביתו.
עלו מספר קשיים…
- היה צורך בהסברים רבים למוקדן ולרופא בזמן שהאדם חש לא טוב.
- מאחר שכפר ורדים בפריפריה (קרבה יחסית רק לנהריה וכרמיאל), משך הזמן עד שמגיע רופא ארוך יחסית, מה שיכול היה לסכן את הפונה.
- לחלק מקופות החולים יש מענה של אחות לאורך כל היום אבל גם אז האפשרות לשלוח רופא לבית מוגבלת. לכן, על פי רוב ההעדפה היא לשלוח את הפונה לבית חולים כאשר בתי החולים בסביבה (נהריה וצפת) עמוסים ולא תמיד יש צורך בפינוי.
מה הפתרון שנבחר ואיך משולבת וועדת הבריאות של עמותת גיל הזהב?
בעמותת גיל הזהב בכפר קיימת וועדת בריאות שמונה ארבע נשים מתנדבות, מטרתה למפות בעיות וכשלים בטיפול באנשים המבוגרים בכפר ולהציע פתרונות גם לא שגרתיים.
הועדה כוללת את סימונה בילסון ראשת הוועדה, סמדר אגרט, שפרה סלע ונועה ביבר. הועדה עובדת בשיתוף ענת גנץ מנהלת המחלקת לשירותים חברתיים.
הוועדה נכנסה לבחינת עומק של פתרונות אפשריים כבר לפני כשנה. הסתבר שבכלל החברות הנותנות מענה ללחצן המצוקה המצב שתואר – דומה. לעומת זאת בקיבוצים, שם נותן השרות הינה חברת שר”פ (לא שר”פ+ שהיא חברה רפואית ממסחרית), המצב שונה בחברת שר”פ שכן הפונה מגיע למוקדן ומופנה ישירות לרופא בכיר שעושה את המיון הראשוני.
בקיבוץ מוזעקת אוטומטית לבית החולה גם אחות הקיבוץ שמסייעת לרופא במוקד באבחון מצב החולה. כך הרופא במוקד יכול לקבל החלטה טובה אם טיפול בבית אפשרי או נדרש פינוי לבית חולים. כשצריך לתת לרופא במוקד נתונים מדויקים, אחות יכלה לבצע בדיקות בעצמה.
הבעיה שכפר ורדים אינו קיבוץ, אז החלטנו לנסות להתקרב הכי טוב לקורה בקיבוץ.
במאמץ משולב של מתנדבות ועדת הבריאות אותר בכפר צוות אחיות ופרמדיקים שמוכן להתנדב לסייע במתכונת “האחות בקיבוץ”. סוכם עם שר”פ ונועה ביבר (על סמך ניסיונה כאחות), שיבנה עם צוות המתנדבים לו”ז שבועי לתורנויות שיועבר לשר”פ והם יזניקו את הצוות התורן לבית הפונה בהתאם לפניה למוקד בלחצן המצוקה.
כפר ורדים הינו יישוב קטן ולכן הינו שותף עם מעלות-תרשיחא ב”קהילה תומכת” שמופעלת על ידי העמותה לקשיש שבראשה עומד שמעון אמזלג. לאחר שעלתה בעיית אמון של החברים בקהילה תומכת בכפר ורדים במוקד אנוש, הוחלט שלתקופה של מספר חודשים יעשה ניסיון של תושבי הכפר השותפים בקהילה תומכת לעבור למוקד שר”פ.
ההתקשרות החדשה בכפר הינה פיילוט גם עבור העמותה במעלות, אם תהיה שביעות רצון בסיומו (גם) מעלות תעבור גם היא למוקד שר”פ. יש לציין שסידור זה דרש רצון טוב מצד שר”פ להתחיל פיילוט לקבוצה הקטנה של כ-100 איש השייכים נכון לעכשיו ל”קהילה התומכת” בכפר.
חברות הוועדה חקרו רבות את הנושא ונדרשו הרבה מפגשים אישיים ובזום עם כל הנוגעים בדבר ונחישות של ענת גנץ גם מול משרד הרווחה עד לסיום המוצלח, כדי שכל הנושאים הבירוקרטיים יסגרו.
ביום שני, 21.8.23, נערך ערב חשיפה ל”קהילה התומכת” שנפתח בברכתו של אייל שמואלי ראש המועצה. בערב זה ניתן הסבר על מהי “קהילה תומכת” וחשיבות ההצטרפות לשרות זה. הנושא הוצג על ידי ענת גנץ מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, כמו כן ניתן הסבר על מוקד שר”פ ממנהלת תפעול מימי.
שמעון אמזלג, מנכ”ל העמותה לקשיש במעלות, סקר את שרותיה השונים של העמותה שכוללת מרכז יום שנותן שירותים גם לכפר ורדים, מועדונים שונים לתושבי מעלות ושרות “קהילה תומכת”.

סיכם את החלק הזה של הערב, אב הבית ארי פלישר שהציג את השרות שהוא נותן לחברי הקהילה התומכת.
בחלק השני של הערב הרצתה יסכה שחר על אתגרים והזדמנויות במשפחה הרב דורית.
נכחו כ-100 איש וניכר כי הייתה התעניינות רבה.
אנו מודים לכל השותפים בארגון ערב חשוב זה.
תקוותינו שפיילוט זה יצליח ויהווה בסיס להרחבתו למעלות ולשאר התושבים המבוגרים של הכפר.
מצורף סרטון התיעוד של המפגש.
נכתב ע”י סמדר אגרט וענת גנץ
קרדיט צילום בן עמי מוסק
הקלטת הערב ניתן למצוא בערוץ היו טיוב לטובת מי שנעדר ומתעניין בנושא.
תגובה אחת
השארת תגובה
תודה לאל שהבינו שאנחנו לא קיבוץ.וכידאי שגם נבין שלא כידאי לחתור ולהידמות לכזה.
דיבורים לא עולים כסף לכן הם מדברים.
עם תקציב של69מיליון ש”ח אפשר היה לדבר פחות ולבצע יותר . הרי לשם זה
אנחנו נדרשים ללכת לקלפי כל 4 שנים
כדי ליבחור “מנהיג” לא כדי לדבר.
אולי זה שיבוא עלינו לטובה יעשה ולא ידבר!