סוף שבוע שמאלני

שבת במעלות: הקרנה מיוחדת של “החבר דב” בנוכחות דב חנין והבמאי ברק הימן * שישי בכפר ורדים: פאנל עם ח”כ עופר כסיף, עומר בר-לב ונועה רוטמן

בשבת, 31/8/19 בשעה 11:00 תיערך בהיכל התרבות מעלות הקרנה מיוחדת של “החבר דב”, סרטו של ברק הימן המלווה ומתעד את ח”כ לשעבר דב חנין:

“לא כדאי לך לעשות עליי סרט” אמר לי דב חנין כשאמרתי לו שאני רוצה להתחיל לצלם ולתעד אותו.

“אני מכיר את הסרטים שלך ושל אח שלך תומר”, הוא אמר לי בחיוך מבויש, “ואני לא כזאת דמות דרמטית וסוערת כמו שאתם אוהבים”.

לשמחתי, לא הקשבתי לו וכבר למחרת התייצבתי עם המצלמה בכנסת ויחד עם שותפי לעשיית הסרט אורי לוי התחלנו במסע תיעוד אובססיבי שנמשך קרוב לחמש שנים ושלא מזמן הסתיים.

דב חנין, בניגוד לתדמית המאופקת וה”חנונית” שלו, הוא פצצת רגש מטורפת ומי שלמרות העמידות והחוזק שלו ממש לא נשאר אדיש לכאבים למצוקות ולעוולות שאיתם הוא מתחכך חדשות לבקרים.

דווקא עכשיו, כשנדמה שהמערכת הפוליטית מעולם לא נראתה והרגישה כל כך צינית, עלובה ומושחתת – חשוב בעיניי ואפילו הכרחי לצפות בדיוקן של האקטיביסט והפוליטיקאי המיוחד הזה שהוא סוג של אנטי תזה לכל מה שאנחנו יודעים על פוליטיקאים ישראלים ופוליטיקאים בכלל:

בזמן שרובם משתינים בקשת על אלו שנתנו להם את קולם וסידרו להם עוד 4 שנים בכנסת, דב עושה לילות כימים עבור אלו שכנראה לעולם לא יצביעו לו, והוא יודע את זה טוב מאד.

אם זה אנשי מפעל המגבות בערד שעומדים על סף פיטורים ואם זה אנשי גבעת עמל שעומדים על סף פינוי אלים מהבית שהיה ביתם במשך שבעים שנה, דב הופך את העולם בשביל לעזור להם בכל האמצעים שעומדים לרשותו כחבר כנסת למרות שהוא לרגע לא משלה את עצמו שהם יתנו לו את קולם בבחירות.

“אני כבר נבחרתי”, הוא אמר לי פעם כששאלתי אותו על זה בפליאה, “אני כבר בכנסת. העבודה שלי עכשיו זה לעזור לאנשים שנעשה להם עוול ולעמוד לצדם. בלי שום קשר למה שהם מצביעים ומהן העמדות שלהם”. זה כל כך שונה ממה שאנחנו התרגלנו אליו בפוליטיקה הישראלית שקשה להאמין שזה אמיתי.

אבל זה אמיתי, ועוד איך, ואחת הגאוות הגדולות שלי לגבי הסרט הזה וההשפעה שיש לו על הקהל היא שלא מעט אנשים שצפו בו הם בכלל רחוקים מהשמאל ולא בהכרח מסכימים עם דב בכל מה שהוא אומר אבל משהו באישיות הכובשת והאותנטית שלו מצליח להיכנס עמוק אל תוך ליבם ולפעמים גם להזיז משהו בהשקפת העולם שלהם לגבי דברים מסוימים.

כמו שאמר לי אחד הצופים באחת ההקרנות של הסרט בקולנוע לב:

“אני בכלל באתי בטעות לסרט… נגמרו הכרטיסים לסרט שרציתי אז הקופאית אמרה שיש סרט בשם ‘החבר’, אז אמרתי לעצמי יאללה בוא נבדוק מה זה החבר הזה. ואני אומר לך שהתאהבתי בו! ואני בן אדם שכשרואים שמאלני או ערבי בטלוויזיה אני ישר מעביר ערוץ. אני ימני. ימני מאד. והאיש הזה שינה אצלי משהו מהותי”

אז אני שמח מאד שהסרט מטייל בכזאת אינטנסיביות לאורכה ולרוחבה של הארץ היפה והמסוכסכת שלנו ושעוד ועוד אנשים נחשפים לבן אדם יחיד במינו שעליי באופן אישי אני יכול להעיד שהשפיע עמוקות.

בסוף הסרט נשוחח, דב ואני, עם הקהל, וכולי תקווה שכמה שיותר אנשים מהסביבה יבואו לראות את הסרט ולשאול את דב ואותי שאלות קשות בתום ההקרנה.

ברק הימן – במאי ומפיק הסרט