נפרדים מחגית זאב


הבן עמית זאב, בן-הזוג גבי קרסנטי וחברתה רעות כהן קרונפלד:‏ ‏‎בדברי זיכרון והספד לחגית ז”ל, ממייסדי כפר ורדים, שהלכה לעולמה לפני כחודש בגיל 71

 

 

כפרניק gak3 נפרדים מחגית זאב
חגית זאב ז”ל

 

 

אמא היקרה,

הפתעת אותנו, זה בא משום מקום, אומנם בת 71 אבל באמצע החיים,

היית מאלו שהיו אמורים לקבור את כולנו.

סוג של ספידי גונזלס שלא נח לרגע, חיית חיים מלאים פלוס פלוס, ועל כן אני מסרב להתאבל על לכתך ובוחר לחגוג את חייך.

לבשתי לכבודך חולצה לבנה חדשה, כל כך אהבת את זה בלוויה של אבא אז הנה, גם בשבילך

חיית חיים מלאים וראית כל אל העולם, לא כמטפורה, את ראית את כל העולם, אין חור באירופה שלא היית בו לפחות בשני עונות.

את דרום אמריקה חצית עם ג’יפ, את אפריקה ביקרת 5-6 פעמים, איתי היית שם חודש וחצי, רוב הזמן ישנו באוהל באיזו שמורה. את אוסטרליה, וניוזילנד עשית יחד עם אבא בוואן ישנתם בבגז’ שלושה חודשים הייתם כבר בפנסיה אך חייתם כמו איזה שני משוחררים אחרי צבא.

מונגוליה, יפן, טנריף, כל ארה”ב, כל קנדה, המזרח הרחוק, ראית את השמש שאינה שוקעת בנקודה הצפונית ביותר בקנדה ובגרינלנד ואת שקיעת החורף בשפיץ הדרומי של צ’ילה. אני מתקשה לזכור מדינה שלא ביקרת בה.

דאגת גם להדביק את כולנו בחיידק, הספקת לקחת את תמר לפאריז, את גיא לבודפשט ואת כולנו לכבוד יום הולדת ה-70 שלך רק לפני שנה, ליער השחור.

לפני חצי שנה נסענו יחד לטיול בדרום איטליה, עברנו במקומות מיוחדים שכבר בילינו בהם בעבר. היו לנו חמישה ימים יחד, שעות של שיחות, התמוגגות על נוף וגעגועים לאבא.

אני כל כך שמח שהספקנו לאכול את הספגטי קבונרה הכי טעים בעולם, כלקוחות יחידים במסעדה שנפתחה במיוחד עבורנו לא בעונה על פסגת הר מושלג שלא נמצא באף ספר טיולים, אבל ראינו אותו ממרחק של כמה עשרות קילומטרים ואני הצעתי כמו שאבא תמיד היה, זה מאריך את המסלול רק בחצי יום אולי נראה מה יש שם, ואת כמובן ענית, “אולי יהיה לנו הרפתקאות”. והיו לנו הרפתקאות.

כל כך אהבת לטייל, לראות עולם, לחוות אותו, אבל תמיד אהבת לחזור למקום האהוב עליך ביותר, כפר הורדים.

הישוב הנפלא הזה שאת ואבא בניתם בו את ביתכם ב 1984, קצת לפני ההכרזה הרשמית של הישוב, רציתם ל”ייהד את הגליל”, הייתם חלק בלתי נפרד מהישוב. ישבת בוועדה שבחרה את השמות לרחובות, היית שותפה לתכנון קומפלקס גני הילדים, היה חשוב לך שנעזור לנורמן לבנות את השביל, גרנו ברחוב הראשון שהיה מרוצף באבנים משתלבות ועזרת בתכנון חג היישוב הראשון שכמובן התקיים ברחוב שלנו, היחידי שהיו בו יותר משני בתים מאוכלסים.

ואפילו בית העלמין הזה, פה קברת את אימך, סבתא חיה, לפני יותר מ-20 שנה, שגם הלכה בגיל 71 בפתאומיות, הלוויה ראשונה בכפר הורדים, הקבר הראשון בבית הקברות הזה, פעם ראשונה בארון, פעם ראשונה עם כיסאות, פעם ראשונה עם מוסיקה, השארת חותם אמיתי באיך שחיים בישוב הזה ואיך שמתים בו.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2019-11-04-at-09.38.56 נפרדים מחגית זאב
נפרדים מחגית זאב ז”ל. אוקטובר 2019

 

אבל הכי אהבת את האנשים, קהילה חמה, שבאה לחיות חיים טובים ומלאים, חגגת על כל מה שיש לישוב להציע, בריכה, תזמורת, חוג ועוד חוג ועוד הרצאה ועוד הרצאה. קהילה, אמא, שנראית גם בימים האחרונים במלוא הדרה, היית כל כך גאה ביישוב שהיית חלק ממקימיו והרגשת כאילו הוא כל כולו שלך.

היית אמא כל כך מיוחדת, ראית בחינוך מלאכת מחשבת, עצמת את העיניים אבל נתת לי לטפס על כל עץ (זו גם הסיבה שבילינו כל כך הרבה פעמים בבית החולים). וכשאיזה פולניה במיוחד העירה לך אז, סיפרת לה בגאווה ששברתי את כל האצבעות למעט אחד הזרתות ואת לא זוכרת איזה מהן ואת יד ימין ואת שמאל פעמיים. תודה שנתת לי לשבור אותן.

תודה שלימדת אותי בדרכך המיוחדת שהפרעת קשב וריכוז זו בעצם יכולת פיצול קשב וזו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש, מעולם לא קיבלתי פרצוף מאוכזב כשחזרתי שוב עם ציון 50 בעוד איזה מבחן, תמיד חייכת בהקשבה בימי ההורים לעוד מורה שהסבירה לך שחבל שהילד לא ממש את הפוטנציאל ואולי כדאי שהיא תתחיל להכריח אותי לעשות שיעורי בית או להתכונן למבחן, אבל את תמיד האמנת ש”הילד צריך לעשות מה שהוא אוהב”, ודחפת אותי להצליח רק בדברים שאהבתי.

תודה שהתעקשת לא להזמין לי מים כשהייתי צמא במסעדה הראשונה שלי בחו”ל, הייתי בכיתה ב’ והסברת לי שאם אני רוצה לשתות אני חייב לבקש בעצמי. “איינה רור וואסה ביט”, לא אשכח לעולם את המשפט הזה. “אחד מי ברז בבקשה”. ותודה גדולה עוד יותר שלא התערבת שהמלצר לא הבין מה אני רוצה ממנו ונתת לי לחזור על המשפט שלוש פעמים עד שהוא הבין. בערב הזה נתת לי את מתנת הביטחון העצמי. יש לי עוד מיליון תודות כאלו, אבל לימדת אותי שבכתב צריך להיות תמציתיים.

תמיד היית על 160 קמ”ש, לפעמים במלוא מובן המילה, תמיד מיהרת למשהו, תמיד היו לך תכניות, תמיד קראת שלושה ספרים במקביל, שלושה חוגים וטיולים אני בכלל לא סופר.

הייתי מוטרדת בשנים האחרונות מהזיקנה, פחדת להיות להפוך לנטל, פחדת להיות חולה, פחדת להפסיק לנהוג, פחדת לא להיות עצמאית, הזכרת יותר מפעם אחד שאת רוצה ללכת מהר, בריאה ועצמאית וכך בדיוק קרה. אומנם 10-15 שנה מוקדם יותר אבל בדיוק כמו שרצית.

לא היית מאמינה גדולה בחיים אחרי המוות, אני מקווה מאוד שאת טועה. מיקה אמרה לי אתמול, אבא, זה לא נורא היא מאוד התגעגעה לסבא ועכשיו הם ביחד.

אנחנו קוברים אותך היום לצידו של אבא שהיה החצי השני שלך, מגיל 14. השארת אחריך את גבי שהיה בן הזוג הכי מקסים, אוהב ונעים שיכלת למצוא. גבי, החזרת לה את שימחת החיים בשנים האחרונות, תודה לך.

אבל זה גם הזמן לסלוח. ויש גם סוד נורא שהתגלה אחרי מותך, סוד שמסתבר שחלקת אותו עם נכדייך, אך הסתרת אותו ממני. אוכל של אמא תמיד היה מבחינתי הגולש שלך, כיאה להונגריה גאה, תמיד שחזרתי מטיול ארוך, מהצבא, כמעט בכל ביקור שלך ואצל אבא בשבעה, תמיד ניחם אותי הגולש שלך. זה היה גולש כזה בעיקר עם תפוחי אדמה, כזה שחווה גם מחסור, וגם עם נקניקיות כדי שגם ילדים יאהבו.

ורק אחרי לכתך הסוד הנורא נחשף, המרכיב הסודי שלך בגולש היה – קטשופ. את שידעת שאם יש משהו שאני שונא בכל מעודי זה קטשופ, ידעת ובכל זאת שמת. אמא אני סולח לך על זה, נוחי בשלום אמא יקרה.

צוואתך מבחינתי היא לחיות חיים מלאים ושמחים והרפתקניים בדיוק כמו שאת חיית, כאילו אין מחר.

בקיצור, אני מסרב להתבוסס בלכתך ובוחר לחגוג את חייך,

נוחי בשלום אמא אהובה.

עמית זאב

 

**

כפרניק WhatsApp-Image-2019-11-04-at-09.36.41 נפרדים מחגית זאב
חגית זאב מנגנת עם אורי זית ושמואל גרציאני. צילום: שלמה שרביט

 

חגית יקרה

הידידות בינינו החלה לפני 20 שנה. שנתיים קודם את ויואב הכרתם את רפי  ז״ל ובהיותו חדש בכפר ולבד אירחתם אותו בביתכם והכרתם לו את החיים בכפר. דרכו הכרתי אתכם.

במשך השנים התראינו מידי פעם ותמיד התעניינתם ושמחתם לשמוע עלינו. הידידות התחזקה לפני כמה שנים. שתינו התאלמנו וגילינו תחומי עיסוק משותפים בעיקר המוסיקה.

אני הצעתי לך להצטרף לתזמורת המלאכים של ראובן ואת עודדת אותי להצטרף לקבוצת המנגנים בניצוחו של מנדל.

תמיד בדקות שלפני החזרות שוחחנו. היו לך תמיד מילות חוכמה ועידוד לומר לי על המשך החיים התמודדות גידול הבנות שלי ועוד ועוד.

כמו כולם כאן הידיעה על לכתך נחתה עלי בהפתעה גמורה. הרי רק בתחילת השבוע הקודם דברנו על נסיעת התזמורת לפסטיבל בחו״ל ובקשת שאברר לך פרטים על חוג התנ״ך 929 שמתקיים במניין המשפחתי הקהילתי בכפר. אמרת לי “להעמיק בתנ״ך לא הספקתי עד היום ואני רוצה להרחיב את הידע שלי”. בררתי עבורך  ואת הגעת לשיעור. בסוף השיעור ובצורה אופיינית לך כל כך נגשת לרבה נטלי אמרת שנהנית מאד ותמשיכי להגיע רק אחרי החגים היות ואת נוסעת לטיול.

חגית נדמו צלילי חייך. בשתי התזמורות תחסרי מאד בשורת החלילים. זיכרון הצלילים שלך טוב לבך ומילותיך  יזכרו בלבי לעד.

יהי זכרך ברוך.

רעות כהן קרונפלד‏ ‏‎

 

**

כפרניק WhatsApp-Image-2018-11-01-at-07.01.40 נפרדים מחגית זאב
אבן פינה לשביל המייסדים. חגית זאב מימין

 

 

גבי קרסנטי נפרד מחגית זאב

 

כפרניק gak4 נפרדים מחגית זאב

 

כפרניק gak נפרדים מחגית זאב

 

כפרניק gak1 נפרדים מחגית זאב

כפרניק gak2 נפרדים מחגית זאב

 

 

כפרניק WhatsApp-Image-2019-11-04-at-15.53.17 נפרדים מחגית זאב
חגית זאב (במרכז) עם הילדים אפרת ועמית, הנכדים ובן הזוג גבי קרסנטי

תגובה אחת

  1. שמוליק הגב

    כל הכבוד. הנצחה מכובדת.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן