יונתן אורון
מאז תחילת מלחמת ה-7 באוקטובר כפר ורדים נהפך למעשה לקו הכמעט קדמי של הגבול, במקום תשעה קילומטר מהגבול הצטמצמנו לחמישה בלבד למעשה. מערכת החינוך בכפר היתה צריכה להתמודד עם המציאות הבלתי נסבלת הזו כבר יותר משנה.
בתחילת שנה שעברה היו קשיי התארגנות רבים וכמעט שלא היו פתרונות ללימודים סדירים, גם תהליכי קבלת ההחלטות היו מלווים בהרבה תהפוכות וחוסר עקביות. היה מצופה מראשי המערכת בכפר להפנים כי המצב שהיה, יכול לקרות פעם נוספת, ולהתכונן לבאות על ידי בניית פרוטוקול עבודה מסודר ומציאת פתרונות למצבים הכי קיצוניים שלא כוללים פינוי, אך לא כך הוא!
מה קורה בפועל? מאמצע ספטמבר האחרון שוב חזרו ללמוד בזום ושוב הגנים הועברו לאמירים. שוב אין פתרונות ושוב מתנהל תהליך קבלת החלטות בשליפות ותוך כניעה ללחץ הורים בודדים שסוחפים את כל המערכת לעבר הימנעות קיצונית של יציאה מהבית והתכנסות, למרות אישורי פיקוד העורף ולמרות אישורי הפיקוח של משרד החינוך. המערכת נסחפת אחרי הפחד ומכסה את עצמה מכל כיוון אפשרי על חשבון ניסיון, ולו הקטן ביותר, ללמידה רציפה. במקביל לכך, כל פיתרון יצירתי שמוצע לראשי המערכת נתקל בסירוב מוחלט ובאינספור תירוצים למה אי אפשר בלי באמת לבדוק לעומק, ובלי לקחת אחריות ולקיים ניהול סיכונים סביר.
להלן פעולות שלא ברור אם ננקטו או לא אבל רצוי שהציבור יידע אם אכן ננקטו ומה ניתן לעשות הלאה:
- מיפוי של כל המרחבים המוגנים בכפר ורדים מבחינת יכולת ההכלה של ילדים ובני נוער (כמות במספרים): מיפוי הכולל את המרכז הקהילתי, הקונסרבטוריום, מועדון 50+, המרכז המסחרי, בית תומר וכל מרחב אחר שהינו מרחב מוגן תקני.
- המרחב המוגן במרכז המסחרי: כפי שידוע יש מתחת למרכז המסחרי מרחב מוגן גדול יחסית שיכול להכיל כמות של ילדים- אם בעל הנכס לא מוכן לבוא לעזרת היישוב ולאפשר למידה בתוכו אפשר להציע לו לשכור את המרחב המוגן ולפצל אותו. אומנם מדובר בשטח פרטי אבל המרכז המסחרי הוא גם שטח שהציבור נמצא בו כל הזמן ובעל הנכס מרוויח למעשה מכל תושב שמגיע למרכז.
- למידה במרחב הגנים: ניתן לייצר למידה של קבוצות עד עשרה תלמידים בצמוד למרחבים המגנים בתוך הגנים. כך ניתן לפצל כיתות , במיוחד כיתות א-ב ולקיים למידה בטוחה במאה אחוז בצמוד למרחב מוגן.
- מצוקת כוח אדם להוראה: ניתן להוציא קול קורא לותיקי הכפר ולתושבים שיש בידם הזמן והיכולת שיהיו תומכי הוראה בקבוצות או יעבירו שיעורים בעצמם במידה והם יוצאי מערכת החינוך או בעלי נסיון בהוראה / הדרכה.
- למידה ב”משמרת שנייה” אחר הצהריים כפי שהיה בשנה שעברה: ניתן ללמד עד ארבע אחר הצהריים כל עוד יש אור על מנת לאפשר למורים שלא גרים בכפר לחזור הביתה עוד באור. המהלך אפשרי למעשה בכל מרחב מוגן כפי שמתואר בסעיף 1.
- מציאת פתרונות פרטניים להורים שלא רוצים לשלוח את הילדים בכל מקרה: הקלטת שיעורים בזום בתוך הכיתה והעברתם לתלמידים, השתתפות במטלות הכיתתיות תוך קשר רציף עם המורים כמו התלמידים האחרים, הוצאת קול קורא למתנדבים ביישוב שיעזרו בזום או בפרטני פרונטלי אחד על אחד לתלמידים שנשארים בביתם.
- למידה בקבוצות בבתים: ניתן לקיים יום אחד בשבוע/חצי יום למידה בקבוצות של עד 4-5 תלמידים כשמורה עוברת בין ארבעה חמישה בתים ומעבירה משימה מתגלגלת.
- למידה בימי שישי: לא ברור למה לא לומדים ב”אמירים” בימי שישי.
לא ברור מה מתוך כל הנקודות הנ”ל, שהועלו למועצה, אכן זכו להתייחסות רצינית. ביישוב כמו שלנו עם שטח יחסית קטן ומועצה מקומית שיש לה יכולת שליטה מאד ריכוזית ואוכלוסיה שמוכנה לתרום, ניתן לבצע חלק לא קטן מהנקודות הנ”ל ולאפשר למידה פרונטלית רציפה, במיוחד לכיתות א-ב ולכיתות י-יא שמתכוננות לבגרויות.
**
מועצת כפר ורדים בתגובה:
מערכת החינוך פועלת ומופעלת במסגרת “חרבות ברזל” ומבצע “חיצי הצפון” עפ”י הנחיות פיקוד צפון בתיאום עם פיקוד העורף ולאחריהם עפ”י שיקול מושכל של ראש המועצה יחד עם צוות החירום והנהגות ההורים.
8 תגובות
השארת תגובה
הורים בודדים ?
מאיפה הנתון הזה ?
רוב ההורים לא מסכימים לשלוח במצב הזה.
כמה נכון!!!!! הייתה למועצה ולעומד בראשה שנה שלימה למצוא פתרונות, והיום מבקשים רעיונות. בושה!!!!!
מדויק כתבת. אין נתונים. אין שקיפות. אין תחושה של רצון להתקדם. להגיד הנחיות פיקוד העורף זה הכי קל. לחשוב מחוץ לקופסא זה אומר שבמשך שנה היה ניתן לגייס כספים ולהתמגן טוב יותר. היום ממגנים בתים שלמים. כמה כאלה אנחנו צריכים?? 2-3 פעוטונים ו-5-6 גנים??
מועצה כל כך עשירה היתה אמורה לפתור את הבעיה הזאת מזמן. והיה זמן.
פיתרונות לילדים היו מחזירים לכלל ההורים (2000-3000 איש) את השפיות.
זה השכבה היצרנית של המשק ורבים מהם עובדים בתחום הביטחון אז מה יותר חשוב מזה???
בושה וחרפה למועצה על התנהלות שלה,שום דבר ממה שכתוב כאן לא נעשה,לא חושבים מחוץ לקופסה בכלל והילדים משלמים את המחיר של הבזיון הזה…
ההרגשה היא שהמועצה, הכי נח לה שלא יגיעו תלמידים לביה”ס, ככה אין להם כאב ראש.
המועצה מתנהלת כמו הממשלה המחורבנת שלנו.
עצוב ומאכזב שראש המועצה הזה נבחר ב ק ו ש י,
זה אומר שחצי מהתושבים לא בחרו בו ולכן הוא לא מתאמץ
אני גם בקפה בוקר וגם בלובי של המבוגרות.
אין פתרוןלהלובי ואני נשארת בבית
כתבה של הכפשות בלי שום נתונים לבסס אותה
השבוע בקרתי פעמיים במעלות, באותם שני ימים הסתובבתי במרכז מסחרי “צים” יחד עם עשרות תושבי מעלות והרבה אחרים שכמוני מישובים סמוכים. ישבתי ב”ארומה” ומיד עם הישמע האזעקה זרמו עשרות אנשים אל תוך המרחבים המוגנים. חלפו כמה דקות ובאותה זרימה איש איש בסביבה הקרובה לפינה שישבתי חזר למקומו לסיים את כוס הקפה והמאפה והשלים גם את הסיפור שנקטע. והתמונה הזאת של אזרחים שלא מוכנים להפסיק רגע ממהקהילתיות גם אם מרחק היישוב מהגבול הוא תשעה קילומטר כמו תושבי נתניה שששבוע קודם מילאו את “ארקפה” עעד אפס מקום. לנתניה הגעתי בשעות הבוקר מנהריה ברכבת. בפתח התחנה שמעתי מישהו שמספר לחברו שהוא עדיים שומע צלצולים באוזנים מרקטה או דבר אחר שהתפוצץ בבמתחם כמה שות לפנני שאני הגעתי לרציף שהיה עמוס למדי באנשים שהפזרו לעינייניהם לאורך הנסיעה אל המרכז. ואצלנו בכפר מזה זמן הפיצוציה מארחת סביב שולחן אחד את חברי ה”פרלמנט” ועוד כמה בודדים שרק מתיישבים למלא לוטו או שקונים סיגריות ונעלמים. כך גם צל אוליבר מורגש מאד חסרונם של האורחים הקבועים והמזדמנים. וכששלאתי איפה כל תושבי כפר ורדים אמרו לי בבית מול הטלוויזיה. ככר העיר ריקה (ו”ראש העיר עוד במקלט” את זה אומר בנאי מהגששים אאבל ביחס לטבריה).
מישהו צריך להרגיע את תושבי כפר-ורדים לקרוא להם לסמוך על פיקוד העורף שכל הנחיה שיוצאת ממפקדיו נשקלת ונבחנת “… כדי לאפשר שגרת חיים במצבי חירום הנשענת על החוסן הלאומי של האזרח….” הציטוט הוא מתוך מסמך שנכתב במסגרת מורשת צוק איתן”.