עודד שלומות
בשבוע שעבר נערך במוזיאון חיל האוויר בבסיס “חצרים” מסדר הכנפיים בו הוענקו דרגות הקצונה וכנפי הטיסה ל-36 טייסים (וטייסת) צעירים, מסיימי קורס מספר 189.
להלן סיפוריהם של ארבעת המסיימים מהגליל המערבי והמרכזי: מטה אשר, נהריה ומשגב.
**
בין מסיימי הקורס נמצא סגן ר’, בן 21 מנהריה, אשר מסיים את הקורס במגמת תובלה.
בתיכון הרחיב ר’ מחשבים ופיזיקה ובמסגרת הקורס עשה תואר במדעי המחשב.
בזמנו הפנוי אוהב לשחק בטניס, כדורסל וכדורעף.
בתחילה לא חשב סגן ר’ לצאת לקורס טיס, אהבתו למחשבים וסייבר הייתה גדולה יותר אך לאחר שיחה עם אימו ודודו הוא החליט שכדאי ללכת על האתגר ולצאת מאזור הנוחות.
הוא מספר על הרגע שבו הבין שהוא רוצה להיות צוות אוויר: “באמצע ראשוני נהניתי מהטיסה ומהאווירובטיקה, נהניתי מהתחושה שיש לי את היכולת לקחת מטוס להמריא וגם לנחות איתו – זו תחושה מדהימה.”
ר’ מספר על האווירה במגמה: “אני שמח ששובצתי בתובלה על אף שבהתחלה התבאסתי, האווירה במגמה טובה מאוד. בלי חברים טובים אי אפשר לעבור את הקורס, החברים שצברתי פה לאורך כל הדרך ליוו אותי ועיצבו אותי, המון בזכותם אני עדין כאן.”
על קשיים שהתמודד מולם בקורס הוא משתף: “ההתחממות בצפון, המשפחה והחברים שמפונים מאז ה- 10\7. זה קשה שהמשפחה בנהריה.”
בנוסף מספר סגן ר’ שבמהלך הבסיסי שבר את הרגל והיה צריך לקבל החלטה האם הוא באמת רוצה להמשיך בקורס.
ר’ מספר על חוויה משמעותית עבורו בניווט המסכם בבסיסי: “בקילומטר האחרון בניווט ליד טמרה בצפון הייתי עייף אחרי שעברנו 30 ק”מ, עליתי בעליה והיה נוף ממש יפה, וזה ריגש אותי שעברתי את השלב הזה אחרי ששברתי את הרגל.”
על התקופה האחרונה לאור המלחמה מספר: “המלחמה העלתה את המוטיבציה וחידדה את החשיבות של המקצוע ולמה אני כאן.”
ר’ מסכם שלוש שנים בקורס טים: “רכבת הרים משוגעת ומטורפת, אין מילה אחרת! זה מסע ארוך עם עליות ומורדות. אין מקום אחר בעולם שעוברים בו את הדברים שעברתי.”
**
בין מסיימי הקורס נמצא סגן ר’, בן 21 ממועצה אזורית מטה אשר, אשר מסיים את הקורס במגמת מסוקים.
לר’ חמישה אחים. שני הוריו במשטרה, אימו חוקרת נוער ואביו בשיטור הימי.
בתיכון הרחיב אלקטרוניקה וגאוגרפיה. במהלך הקורס עשה תואר ראשון בפוליטיקה וממשל.
הוא אוהב את הים ובזמנו הפנוי אוהב לגלוש ולצלול. בנוסף הוא אוהב לנגן על תופים וכל חייו היה שחקן כדורגל.
הוא מספר שלא כל חייו שאף להיות טייס, ובזכות אביו שדחף אותו הגיע למיונים ועבר את הגיבוש ובסוף התקבל.
ר’ מספר על הרגע בו הבין שהוא אוהב את המקצוע: “בשלב ראשוני שהתחלנו לטוס, הבנתי שאני פשוט אוהב את זה ונהנה מזה, נפלה עליי גם ההבנה שזה מאוד משמעותי”.
משתף כי “הקורס מאוד מגובש כי הוא תמיד בצוותים, תמיד חווים את הביחד גם אם נמדדים לחוד”.
ר’ מספר על המגמה אליה הגיע: “כשהגעתי למסוקים מאוד מהר הבנתי משזה מה שהכי מתאים לי. האווירה לצד האנשים מאוד טובה”.
רגע משבר אותו עבר ר’ במהלך הקורס: “בתחילת המלחמה היה ממש קשה להמשיך אחרי כל מה שעברנו”.
סגן ר’ מספר על רגע זכור במיוחד: “ברגע שהתקבלתי לראשוני מאוד שמחתי. בכל הרגעים בהם אתה עובר לשלב הבא אלו הרגעים הכי משמעותיים”. על תקופת המלחמה בקורס מספר סגן ר’: “במלחמה היה קשה להמשיך, הרגשתי לא מעט חוסר משמעות בקורס אבל בסוף הסתכלתי קדימה. הסתכלתי על העשייה של חיל-האוויר והבנתי כמה משמעותי זה”.
ר’ גר כל חייו בצפון ומשתף כי: “החיים בבית ממש השפיעו על העשייה וההתקדמות שלי בקורס. ידעתי שהם חיים תחת איומים בצפון ותחת אזעקות רבות. לדעת שאני פה יחסית מוגן והם עוברים את זה יום יום ממש השפיעה עליי, הם הלוחמים האמיתיים”.
סגן ר’ מסכם את שלוש השנים בקורס טים: “עם כמה שהקורס ארוך וקשה, הוא מעצב ומשמעותי”.
**
בין מסיימי הקורס נמצא סגן י’, בן 21 מהמועצה האזורית מטה אשר, אשר מסיים את הקורס כטייס קרב.
לי’ שלושה אחים ואחיות, אמו ואביו עורכי דין. בתיכון הרחיב פיזיקה וספורט ובמסגרת הקורס עשה תואר ראשון בניהול מערכות מידע. בזמנו הפנוי אוהבת י’ לשוט במפרשיות.
י’ מספר כי לא תמיד רצה להיות צוות אוויר אבל הבין את זה בשלב הטיסה והתאהב בעוצמות של המכונה.
י’ מספר על האווירה במגמה: “יש אפשרות להשיג את החברים הכי טובים בעולם, בשלבים הממיינים הקורס מאוד אינדיבידואלי. אני שמח ששובצתי בקרב.”
על רגע משמעותי מספר י’: “הייתה טיסה מסכמת, ותהיתי לעצמי איך בחצי שנה גרמו לי לעשות את כל זה?”
על התקופה האחרונה לאור המלחמה מספר: “הרגשתי שחברים שלי נלחמים ואני רוצה להרגיש גם כבר את תחושת המשמעות ולקחת חלק. חבר טוב שלי שהיה איתי במכין נפל מהקורס ונהרג ב-7/10.”
י’ מסכם שלוש שנים בקורס טיס: ” מלמדות מאוד! הכי מאתגרות שיצא לי לחוות. הסיפור הכי טוב שאפשר לספר.”
**
בין מסיימי הקורס נמצא סגן א’, בן 22 מהמועצה האזורית משגב, אשר מסיים את הקורס במגמת תובלה.
לא’ אחות גדולה שהייתה מדריכת סימולטור ואח גדול שעושה מילואים בחטיבת הנח”ל. אימו סגנית מנהלת ומחנכת ואביו נגר ומעצב מוצר.
בתיכון הרחיב א’ פיזיקה ומדעי המחשב ובמסגרת הקורס עשה תואר בכלכלה.
בזמנו הפנוי אוהב לטייל בטבע ולנהוג בשטח, טיפוס ובעיקר להיות עם משפחה וחברים.
א’ היה פעיל בתנועת הנוער האיחוד החקלאי והמשיך לשנת שירות בשומר החדש. לא תמיד חלם א’ להתגייס לקורס טייס, הוא רצה ללכת לגיבוש מטכ”ל אבל נמצא מתאים לטיס והחליט לנסות. “בראשוני הבנתי שאני מתחבר למקצוע וזה העלה לי את המוטיבציה”.
א’ מספר על האווירה במגמת התובלה: “אווירה מדהימה, החברה איכותיים מאוד והמדריכים טובים ומקצועיים”.
אחד הרגעים המשמעותיים שזכורים לא’ היה הסולו הראשון בראשוני “היינו בעמדת המראה, והחבר הכי טוב שלי מהקורס היה לידי. עמדנו אחד ליד השני והסתכלנו אחד על השני, הייתה שם תחושה מרגשת. היינו ביחד בהכל מהמכין ועד אותו הרגע והיה מרגש בטירוף לעבור איתו את החוויה הזו”.
על הקורס בצל המלחמה, א’ מספר: “הייתי בשנת השכלה כשהמלחמה פרצה, היה הזוי ללמוד בתקופה כזאת, חברים שלי ואח שלי מוקפצים למילואים אבל השתדלנו לחשוב לטווח הארוך ועל זה שנתרום את חלקנו בעתיד”.
א’ מסכם 3 שנים בקורס טייס “מסע של אי וודאות וקידום עצמי”.
השארת תגובה
