יורש – זיכרונות מתוקים ותערוכה בגלריה טל

 בשל המצב הביטחוני, פתיחת התערוכה של יורש נדחית למועד לא ידוע.

נעדכן!!

**

בד בבד עם השנה מהקשות בתולדות המדינה, הלך לעולמו בגיל 86, תושב כפר ורדים יצחק יורש, מעצב תקשורת חזותית, מרצה, אנימטור, מייסד היחידה לאנימציה בבצלאל, אשר אהב את הכפר ותרם לו בדרכים רבות וייחודיות.

בימים אלו, בעת מלחמה, בתקופה שהעניקה פרופורציה מצמררת לכל סוגיות החיים לכל אחד ואחת מאיתנו, נאלצים היינו – הציירת אביגיל יורש, רעייתו של יורש מזה 70 שנים, ילדיו, נכדיו, ומוקיריו הרבים – להיפרד גם פרידה אישית וכואבת.

בשבת ה-28.09.24, שעה 12:00, בגלריה טל אשר בכפר ורדים, תיערך פתיחת תערוכת מחווה לפועלו הרב, מצעירותו ועד יום מותו של יורש. מחווה לאישיות, האנושיות והמקצועיות שאפיינו את דמותו, מחווה לעשייה מרתקת ורבת הישגים.

יורש יליד חיפה שנת 1937. בוגר בצלאל ה”אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים”, בבצלאל החל ללמוד ב-1954 שם פגש את אביגיל, סטודנטית לעיצוב גרפי. לימים נישאו בטקס ייחודי שנערך במחנה ג’וליס, כמתנת מפקדת הבסיס של ביה”ס לשריון, עם חופה המתוחה בין ארבעה קנים של תותחי טנקים, והליכה במעבר תחת שתי שורות  רובים מוחזקים מעלה ע”י חיילים מתוחים בקפידה. האירוע התקיים כאות תודה על פועלו של יורש כמפקד ההוצאה לאור של חיל השריון, טקס שנוהל ע”י הרב הראשי של צה”ל דאז, במימון הועד למען החייל. כמו כן התקיים הטקס לשם העלאת המורל ללוחמי השריון כשנה בדיוק לאחר מלחמת סיני, ובחזרה, באסירות תודה למחווה זו, צייר החייל הצעיר, יורש, ציורים לאורך קירות חדר האוכל בבסיס.

בשנת 1965 העתיקה המשפחה את מגוריה לירושלים בעקבות עבודתו של יורש בהוראת גרפיקה בבצלאל. שם רכשו, בית מלון לשעבר, עלוב למראה, מלון שני כוכבים, בשכונת נחלת שבעה אשר במרכז העיר ירושלים, בית אבן ייחודי בן למעלה מ-100 שנים, שנרכש בדמי מפתח מנכסי “הקדש” של “כולל וילנה”. לאורך השנים, שופץ ברובו מעשה ידיהם של יורש ואביגיל, עד שהפך לבית שצולם עבור מגזינים לעיצוב בתים בארץ ובעולם.

בשנת 1960 הקים הזוג יורש סטודיו עצמאי לעיצוב גרפי. במקביל, יורש הקנה לעצמו ידע מקצועי בסיסי באנימציה אצל יורם גרוס שהיה מהבודדים אשר עסקו בתחום בארץ ישראל של אותם הימים, לאחר מכן המשיך בלימוד עצמי והתנסות. עקב כך, בשנת 1967 הקימו בנוסף לסטודיו העיצוב גם אולפן אנימציה פרטי, אשר היה בין הראשונים והמעטים בישראל כשהתחום היה עדיין בחיתוליו, במסגרתו הפיקו כ-40 סרטים קצרים ואותו מספר עבור הפקות של אחרים. הסרטים רובם היו סרטי פרסומת וכאלו שהוזמנו ע”י השלטון המקומי, צה”ל ועוד, כשירות לציבור. הסרטים זכו בפרסים רבים.

בשנת 1971 ולמשך 25 השנים הבאות, כאשר כמעט ואף אחד לא הכיר את המושג אנימציה בישראל, ייסד יורש את היחידה לאנימציה בבצלאל. היה זה מעשה חלוצי שהניח את היסודות למחלקת האנימציה המפוארת של היום. ביחידה שהוקמה מאפס, יורש כיוון לחשיבה מחוץ לקופסא, חשיבה מגוונת ויצירתית, אשר אט אט ובעמל רב, סללה את דרכה בתודעה בארץ ובעולם. סרטי הסטודנטים הוצגו בפסטיבלים, זכו בפרסים ובהכרה במקומות הגבוהים ביותר. היחידה, מנתה את יורש והאסיסטנט היחיד שעבד לצידו, אברם אדרי. יחד מילאו את כל הפונקציות הנדרשות: המקצועיות, הטכניות, ומעל הכל האנושיות. לצד ההישגים והמקצועיות, שמה של היחידה הלך לפניה כמקום אשר בו הטו אוזן לסטודנטים רבים מהמוסד באשר הם, היחידה נודעה כמקום עוטף בחום אשר נעים היה לשהות בו, עם הרגשה משפחתית והרבה הומור.

עם הקמת היחידה, גיבש ומיסד יורש את תפיסת העולם החינוכית שלו, בה העיסוק בתחום יהיה ביטוי אמנותי או שפה תקשורתית, בניגוד להתייחסות לאנימציה רק כטכניקה להנעת קריקטורות. את תפיסת העולם החינוכית שלו בתחום, יצר בתקופה בה עדיין לא היתה שיטה סדורה ללימוד אנימציה גם במוסדות ידועים ברחבי העולם. עם הזמן החלו לעלות לרגל ממקומות שונים וידועי שם בתחום, לישראל, ליחידה בבצלאל, אל יורש, על מנת להתרשם ולאמץ את המתודיקה שיצר ללימוד אנימציה כמדיום אמנותי.

ניתן לומר שהיחידה לאנימציה והישגיה העלו את בצלאל, ואת מדינת ישראל על המפה הבינלאומית של מוסדות להשכלה גבוהה העוסקים בהוראת אנימציה כאמנות.

יורש כיהן כחבר בוועד המנהל של ASIFA ארגון האנימציה הבינלאומי, כמו כן יזם, ארגן וחיבר את התקנון לסניף הישראלי. כיהן בחבר השופטים של פסטיבלים בינלאומיים, הרצה במוסדות להשכלה גבוהה בתחום ובפורומים מקצועיים שונים ברחבי העולם, כולל מדינות שלא קיימו קשרים דיפלומטיים עם ישראל דאז. יזם ואירח אמנים ייחודיים בתחום והציג את יצירותיהם בשיתוף עם מוזיאון ישראל ובשלושת הסינמטקים בערים הראשיות.

יורש אהב את המדינה וחרד היה לה מאז ומתמיד, היה פעיל למען זכויות האזרח ולמען הסביבה עוד בימים שהמושג בארץ עוד היה בחיתוליו, וזאת בדרכים שונות שחלקן ייחודיות לו. היה מעורב בפרויקטים חברתיים רבים בהקשר ציבורי, הן הרחב, והן המקומי.

במהלך שנות השמונים היה דמות מובילה ויצירתית במיזם שיפוץ מדרחוב בן יהודה בירושלים, במסגרת התנדבותית במועצה לארץ ישראל יפה, בניהולה של אורה הרצוג אמו של הנשיא המכהן יצחק בוז’י הרצוג.

בטרם “תו חניה לתושבי אזור” היה מושג מוכר בכל בית עירוני, נלחם יורש מלחמת חורמה כנגד עיריית ירושלים, מאבק אישי של שנים, שהסתיים בהצלחה שתושבי מרכז העיר ירושלים נהנים ממנה עד עצם היום הזה.

אוהב אדם היה יורש, התייחס בכבוד לאדם הפשוט ולבעלי מעמד במידה שווה, לאנשים שהכיר או זרים מושלמים, לגברים ונשים, צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים, עם כולם יכול היה למצוא נושא משותף לשיחה ולתשומת לב.

עוד בהיותו סטודנט יורש היה מעורב בפעילויות ויוזמות חברתיות, אך עיקר עיסוקו היה בהדרכה שהפכה להוראה. הביקורתיות שלו שבתחילה באה לידי ביטוי במעשים, הופנתה לחיפוש דרכי ביטוי צורניות וגרפיות. התהליך קיבל תאוצה בשנות ה-80 כשהתחיל ליצור וריאציות צורניות רבות של דגל ישראל.

ב-1988, מבחר מהעבודות שנוצרו, הוצג בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל, ירושלים, בביתן העיצוב. היצירות נוצרו במגוון רב של טכניקות, חומרים, דו ותלת מימד, וספר “הוריאציה בנושא הדגל” יצא לאור במקביל.

מאז התערוכה במוזיאון ישראל לאורך עשרות השנים שלאחריה, המשיך יורש ליצור וריאציות חדשות, בהן התייחסות לסמלים של תרבויות ואומות העולם, למונחים ומושגים מילוליים, והתייחסות לאירועים ואקטואליה אשר העסיקו את הסביבה הרחוקה, הקרובה ואת עצמו, העבודות הוצגו במבחר מוסדות ואירועי תרבות בארץ וברחבי העולם.

כבר בצעירותו יורש הפגין חשיבה עצמאית, בנה עצמו במו ידיו, ויצר יש מאין. יורש הביא לידי ביטוי את כישרונו האמנותי יוצא הדופן כמעט בכל עשייה בתחומים השונים. מסתבר שהיה משמעותי והשאיר את חותמו על אנשים רבים, הן באופן אישי, והן בפן המקצועי והציבורי.

ובנימה מעט אישית, עצוב שאבא לא יחזה עוד בשקיעות ובעננים חולפים בשמים, אך יחד עם זאת, אבא זכה לצפות בשקיעות ערב ערב על מרפסת ביתו בכפר ורדים, הצופה להרים ולים התיכון, בבית שכל כך אהב, בישוב שכל כך אהב, לצד רעייתו שכל כך אהב והעריך. ואכן אבא תמיד העריך ולא קיבל את כל הטוב הזה כמובן מאליו. תמיד העניק בלי סוף וגם זכה לקבל לפחות באותה מידה, מאמא, ילדיו, הנכדים והחתן.

אבא חי חיים במלואם, מוקף באוהבים ובהערכה רבה, השאיר חותמו על העולם במובנים רבים, חי חיים מלאי תוכן, סיפוק, עניין רב ועשייה, והרבה הרבה הרבה הומור.

לאבא, באהבה גדולה ובהערכה רבה,

ענבל בוזגלו יורש.