הדרוזים/ בין שותפות להדרה

נימר נימר

**למען הדיוק באיות וניקוד שם המחבר: אמל/תקווה/שם פרטי, שם המשפחה: (גַּמָּאל), מלשון (גָּמָל) מוביל את שיירת הגמלים היא: (גַּמֶּלֶת).

“הדרוזים/ בין שותפות להדרה” – זו כותרתו של הספר החדש על המדף, מאת פרופסור אמל ג’מאל, דיקן הפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, תושב העיירה ירכא בגליל המערבי.

הספר יצא לאור בשנת תשפ”ו 2026, הוצאת קו אדום/ הקבוץ המאוחד, מספר העמודים 450. המחבר מקדיש את יצירתו/ מחקרו לענקי וענקיות הרוח שהשפיעו עליו, עיצבו את תפיסת עולמו והפכו אותו למי ולמה שהוא.

בספר 8 פרקים:

1 ) דילמות והנחות יסוד בחקר מיעוטים.

2 ) התפתחות המחקר על הדרוזים בישראל- סקירת ספרות. כולל כותרות משניות, השבר של:

1947 -1948, גיוס דרוזים לצה”ל, הבניית זהות, דת, חינוך, תוכני תוכניות הלימודים, מינהל, היחס לגיוס חובה, מחאה התנהלות פוליטית א-פורמלית, היחס למדיניות התכנון והבנייה, היחס למקומם של הדרוזים בשיקולים האסטרטגיים והזהותיים של המדינה, התנהגות פוליטית פורמלית, מסקנות.

3 ) אלימות אפיסטמית, התנתקות מוסרית וזהות דרוזים בישראל. כותרות משנה: מבוא, המסגרת האנליטית, ההקשר ההיסטורי, כפיית השירות הצבאי בדרכי עורמה ותוך דיכוי קוגניטיבי, ייצורה של התנתקות מוסרית, הפנומולוגיה של ההתנתקות המוסרית, סיכום.

4) אליטות משתנות ותמורות במבנה הכוח בחברה הדרוזית בישראל, תתי פרקים: מחקרי אליטות ומנהיגות, התנהגות האליטה הדרוזית בישראל, סיכום.

5)-התנגדות פוליטית, ייצוג-יתר ודפוסי הצנעה קליינטליסטיים בחברה הדרוזית בישראל. כותרות משנה: סקירת ספרות, ייצוג מיעוטים, השתתפות פוליטית: שיעורי הצבעה ואי הצבעה, השתתפות פוליטית: דפוסי הצבעה, קליינטליזם, ניתוח סוציולוגי של חברי הכנסת הדרוזים, שיעור ההשתתפות של הדרוזים בבחירות לכנסת, דפוסי ההצבעה של החברה הדרוזית, דפוסי הצבעה לפי סקרי המחקר עמוד 202, הסבר מהותי, בחירת השונות נין המצביעים הדרוזים למפלגות הציוניות שיש או אין בהן מועמד דרוזי, הסבר תועלתי-כלכלי, היחס בין הבחירה במפלגת שלטון לקיומו של מועמד דרוזי ברשימתה, הצבעה פטרימוניאלית, סיכום.

6) הון חברתי וחולשת האקטיביזם האזרחי המאורגן של הדרוזים בישראל, תתי פרקים: התארגנות אזרחית הון חברתי ומחאה, מתודולוגיה, ניתוח הממצאים: התפלגות העמותות הדרוזיות, תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב תשמ”ה 1985, היקף הפעילות של העמותות הדרוזיות, עובדים ומתנדבים בעמותות דרוזיות פעילות.

7) מגמות ופערים בהשכלה הגבוהה, בדגש על מגדר, ואתגרי העתיד של החברה הדרוזית בישראל: סקירת ספרות, הזכאות לתעודות בגרות כמדד הצלחה, השוואת השכלתם של הדרוזים לשאר החברה הערבית, תחומי ההשכלה השונים בחברה הדרוזית, מוסדות החינוך בחברה הדרוזית, מוסדות ההשכלה ותחומי הלימוד, הנבחרים של הדרוזים בהשוואה לחברה הכללית, סיכום.

8) דפוסי תעסוקה, רמות הכנסה וריבוד חברתי בקרב הדרוזים בישראל, תתי פרקים: סקירת ספרות, הדירוג הסוציו-אקונומי של הישובים בישראל, הערות מתודולוגיות על ניתוח הנתונים, מגדר וענפי תעסוקה, הכנסה ממוצעת וענפי תעסוקה, יישובים וענפי תעסוקה, סקטורים (פרטי וציבורי) וסוגי עובדים (שכיר ועצמאי) בחברה הדרוזית, הכנסה ממוצעת וסקטורים, ההכנסה הממוצעת לפי ענפים וסקטורים, רמת השכלה וסקטורים, השכר הממוצע, סיכום.

9) סיכום: הדרוזים בישראל בעידן התמורות והטכנולוגיות והכלכליות ואתגריהן הערכיים והזהותיים.

כל זאת בנוסף לדיאגרמות, עקומות, טבלאות, נתונים, תרשימי צבע, מפתח עניינים ואמצעי המחשה למיניהם. הספר שופע ב”אורניום מועשר” אך ורק לצורכי שלום ושוויון! ספר נם על אצטבה לא יוסיף חוכמה.

*עיינתי כבר במירב המחקרים האקדמאים על החברה הדרוזית בישראל, הן בערבית והן בעברית, בין השאר: עשרה ספרים שעטיפותיהם מופיעות בהמשך.

*הלוואי שדמיתי לרבי עקיבא:

שנכנס בשלום ויצא בשלום מהפרד”ס, לדאבוני הרב אני לא בקטגוריה זו, כי לתהות על קנקנו של הפרופסור המלומד, זו מסימה קשה ומסובכת עד אין קץ! לתומי חשבתי שאני מסתדר בלשון העברית ברמת עמך. התברר לי שאני: בור עם הארץ, במיוחד במוסגים הלועזיים.

* מעון המחבר בעיירה ירכא, שהפכה להיות מעצמה כלכלית, מרכז מסחרי, תרבותי, חברתי, סוציאלי, רוחני והומוריסטי, בירת הכובי והכובב בעת ובעונה אחת, כן הישוב מקום עליה לרגל למרבית הישראלים על גווניהם והמוניהם בסופי שבוע וחגים.

בנוסף לקריאה חופשית בכול צבעי הרשת והקשת, נכנסתי לתחומים שונים, כולל: שדמות, שלפים ונירים, אדמות זיבוריות ועידיות ומדושנות, אך במרחביו הפתוחים של אמל, מה שרואים מכאן לא רואים משם, לפי המנוח: אריאל שרון!

מעניין לעניין ובאותו עניין, ביום הזיכרון האחרון לחללי מערכות ישראל, דווקא בבית הקברות בעיירה הדרוזית עוספיא, במעמד נציג מדינת ישראל השר אלי כהן, התפרץ לעברו מבוגר דרוזי, ובלשון חדה, שלא משתמעת לשתי פנים: “איראן לא הרסה בתים דרוזים, מדינת ישראל כן הורסת לנו בתים”. אלה דברים מאוד קשים, קשה לעכלם ולעקלם, הן בכף והן בקוף! מנהיגנו הרוחני: כבוד השייך מופק טריף באותו מעמד אמר “מדינת ישראל נעדרת מהיישובים הדרוזים”!!

יכולתי להשתמש בשיטת: העתק הדבק ודייק! אך זו עבודה סיזיפית ללא כול תוספת.

חן חן לחוקר, אכן כשמו הוא, לא הלך סחור סחור, לא השתמש בלשון סגי נהור, אך שנץ מותניים, שם יד על הדופק, לא קלטר, אך חרש חריש עמוק במחרשת מסמר, לשם שמיים, ולא על מנת לקבל פרס, אשרי יולדתו ויזכה להעמיד הרבה תלמידים שתולים על פלגי מים.

*מרוב עצים (מחקרים) לא רואים את היער (הדרוזים), ודייה לחכימא ברמיזא, המנוח שמעון אביבי ציין: כול ראשי ממשלות ישראל ממן גוריון ועד ביבי 2014 עמוד 277, הבטיחו הקמת יישוב דרוזי חדש, שקרו לדרוזים, הבטיחו, אך לא קיימו. ואשרי המאמין!

בין שערי הספרים להלן אולי נמצא : לפלף, יורם, חלמאי, ערמומי, ועוד היד נטויה, בעזרת יה!!