הגלריה הפתוחה של משה פז: קחו יצירה ותרמו כרצונכם

מי אשר הולך או נוסע ברחוב ארבל בכפר ורדים, יתכן והבחין בבית לקראת קצה הרחוב (המערבי. בית מספר 82) בשלט “הגלריה הפתוחה”.

זהו מיזם יצירה (“לא אמנות. אין לי יומרות”), קהילה ותרומה לחברה של משה פז (71), גמלאי של רפאל שהחל בשנה וחצי האחרונות ליצור (“זה לא ציור”) בטכניקות שונות ש”כל אחד יכול”.

“לפני כשנתיים היו בכפר ורדים ‘בתים פתוחים’ של אמני הכפר”, מספר פז. “נחשפתי ליצירות מיוחדות של אשה בשם טה-רה, שגם הזכירה את הטכניקה בה היא יוצרת. העמקתי בתחום באמצעות סרטונים באינטרנט והתחלתי ליצור, בעיקר בשתי טכניקות”.

לדברי פז, כאמור, לא מדובר בציור אלא “יצירה”. הטכניקה העיקרית היא “מזיגה” (פורינג) של צבעי אקריליק, וכן משתמש בשיטה המשכפלת פקרטלים (מושג מתחום המתמטיקה/גיאומטריה: למשל פתיתי שלג). פז מדגיש מספר פעמים כי כל אחד יכול ליצור בדרך זו, ולא נדרש כישרון או מיומנות מיוחדת. היצירות הן צבעים אקריליים על קנבסים או אריחים.

אלא שלאו דווקא היצירה היא הסיפור, אלא רעיון “הגלריה פתוחה” הנמצאת בחניית הבית המקורה.

פז: “כאשר עברנו מרחוב אלה לרחוב ארבל, כי חיפשנו בית ללא מדרגות, החלטנו להקצות את הגראז’ לצורך הקמת הגלריה. יש לי כלל שאני לא צריך משהו, אתן אותו ללא כל תמורה אלי. אבל אציע או אבקש מהמקבל לתרום משהו ‘בתמורה’ לארגון או עמותה הזקוקה לכסף.

“כתבתי בשלט גדול שכל אחד יכול לקחת יצירה או יצירות מהגלריה, ומתבקש לתרום ל’אלו”ט’ או ‘אחת מתשע’. למען האמת לא אכפת לי שיתרמו גם לגופים אחרים שראויים.

“בהחלט מקווה שתושבי כפר ורדים ואורחים יגלו עניין ביצירות, ייקחו את מה שרוצים ויתרמו בעין יפה כמה שליבם חפץ וכיסם מאפשר. בזה שכרי. אם גם יצלמו את היצירה בביתם וישלחו לי, יהיה מאוד נחמד.”

פז גם מוסיף כי מוכן להעביר, בהתנדבות, סדנאות יצירה בקבוצות קטנות, בתקווה כי יעביר לא רק את הטכניקה אלא גם רוב התרומה והקהילתיות.

צילום: גלית שחף / עודד שלומות