עודד שלומות
ארנה מאיר
הסערה, הגשם, הפסקות החשמל והאיומים הביטחוניים לא מנעו מכמה עשרות אזרחים ותיקים להגיע במוצ”ש האחרון (2.11) למארג ולקחת חלק באספה השנתית של עמותת גיל הזהב כפר ורדים.
בהתכנסות – רקע מצגת פעולות העמותה, וסביב שלל פוסטרים שפורשים את העשייה באופן ישיר ואת הקשר עם ארגונים נוספים בכפר שמטפלים באוכלוסייה המבוגרת – נהנו המשתתפים מכיבוד עשיר שהוכן ע”י רותי שם טוב ופאני פריימן מקייטרינג לבקו .
לפתיחה פורמאלית של האספה “הפריעו” שלישיית “זקנים” – אריה שטרן, הלל גלזמן וסמדר להב –כשפרצו עם שיר היתולי שמעלה על נס את תרומתם של ותיקי הכפר.
מאחר שראש המועצה שהיה אמור לברך, נאלץ להשתתף בישיבה בנושאי ביטחון, ברכה במקומו ענת גנץ, מנהלת מחלקת הרווחה, שהודתה לעמותה ולהנהלתה על התגייסות מתמדת לצרכי המבוגרים.
המילים הראשונות שהתחילו את האספה התייחסו כמובן למשאלת הלב של כולנו שהחטופים יוחזרו מיידית ואיתם רומי גונן בת הכפר, שהחיילים ישובו בריאים בגופם ובנפשם, שהמלחמה תסתיים והעקורים ישובו לבנות את בתיהם ולהצמיח את יבולם. ושנצליח סוף סוף להיות חברה מחלימה, יוצרת ופחות או יותר נורמלית.
למרות שנהוג לחלק תודות בסוף, דווקא בשל החשיבות, הן נאמרו בשלב מוקדם:
– קודם כל לכל מי שטרח להגיע למרות החשש מגשם ואזעקות ונפילות ויירוטים.
– זו הייתה הזדמנות לציין ולהודות למייסדי העמותה: עתליה ובן עמי מוסק שביחד עם ענת גנץ וחברי ההנהלה הראשונה: היו”ר אריה ברן, דינה להב, עליזה כץ, טובה פריאל, אסתר סלומונוביץ, דינה שחר ורינה חביב יצרו את המהלך שבזכותו יש כבר היום קרוב ל-300 חברים בעמותה.
– ולצידם הערכה לאלו שהתנדבו לפעול הן במסגרת ההנהלה והן בוועדות השונות במהלך כל חמש השנים האחרונות .
– תודה מיוחדת נאמרה לחנות יד 2 שסייעה בקנייה למחסן הציוד הרפואי ומימנה עלות תוכנות בארכיון. כי הידיעה שיש גורם שניתן לפנות אליו – תורמת לתחושת התמיכה הקהילתית.
– ראויים לציון היו המרכולים שסייעו לנו בכיבוד: “מזון בכפר” שנתנו תרומה כספית מכובדת, הווארי שתרם את השתייה ושופרסל בכפר שהמנהלת שלו הוסיפה את השוקולד.
– וכמובן צוינה ההשתתפות הנדיבה של המועצה במימון האירוע כולו.
ולעצם ההתכנסות:
הנהלת העמותה מודעת לכך שרבים שואלים בלב ובקול רם מה הצורך בעמותה?
ואכן ניסינו ביום הזה לתת אפשרות להתוודע לכל פעילויות העמותה שנפרשו בהתכנסות: דרך מוקדי המידע, דף הפעולות שחולק על כל השולחנות והמצגת:
וגם אם לא כל הנושאים המוצגים הם פעילות ישירה ופורמאלית של העמותה, הרי שחברי ההנהלה, ומתנדבים נוספים במסגרתה, משתדלים לקחת חלק בכמה שיותר ארגונים ומסגרות ולתמוך בדרכים ישירות ועקיפות בכל מה שמקדם את צרכי המבוגרים בכפר.
נכון שלא נעשה די, ובטח שלא מספיק מהר, אבל זה כי זקוקים לעוד מתנדבים.
ולכל מי שעדיין לא חברים בעמותה זו הזמנה אישית להצטרף ולשלם את דמי החבר בסך 60 ₪ לשנה בסה”כ וכמובן להשתמש ולקבל את השירותים הקיימים ולהתנדב במסגרות השונות שהוצגו.
ככל שיהיו יותר חברים, תהיה לעמותה יותר השפעה ויותר יכולת לפעול וככל שיהיו יותר מתנדבים נוכל לקדם יותר נושאים. (מצורף דף פעילות העמותה)
בהמשך ליוזמות הללו הוזמנה מיכל שילה לדבר על חידוש ותגבור מיזם של קשר בזמן חירום.
כחלק מהמחויבות הפורמאלית של עמותה, הוצגו הדוחו”ת הכספיים של 2022 על ידי אורי אמיתי שחגג ממש באותו יום את יום הולדתו.
בהמשך נערכו בחירות להנהלת העמותה ולוועדת ביקורת:
אורי אמיתי ביקש לעזוב את ההנהלה בשל עומס אישי. שאר החברים הציגו שוב את מועמדותם: אריה ברן, סימונה בלסון, חומי מגדל, רפי סלע, ז’אק בן זקן, אילן כץ וארנה מאיר. אליהם הצטרפו – רפי בעהם, אבי בקר ושי זכות.
כל המועמדים אושרו ברוב קולות הנוכחים.
לוועדת ביקורת נבחרו אורנה בקל ונגה מגדל.
נושאים שהועלו מהקהל היו:
– התבקשה קבלת הדוחו”ת הכספיים של 2023 – הובטח שיועברו בשבועות הקרובים לכל חברי העמותה.
– נשאלה שאלה לאילו תפקידים מיועדים חברי ההנהלה הנבחרים – התשובה היא שכל חבר הנהלה בוחר אילו נושאים קרובים לליבו שבהם ירצה להשקיע ולקדם.
– הועלה הצורך בהכנת תכנית אסטרטגית שתכלול מעטפת מקיפה לכל המסגרות והפעולות של גיל הזהב.
ובמקביל צוינה העובדה שלפני 5 שנים הוכנה תכנית אב במסגרת העמותה והוגשה למועצה עם תחילת המהלך של “שולחנות עגולים”, והצפייה כעת שהתוכנית תיושם.
האספה ננעלה עם המופע הנהדר של גיא סבן בהשתתפות רעייתו סיגל והנגנים שמוליק גרציאני, חני אקסלרוד ושי וילוז’ני.
בהופעה שולב שיר מיוחד שכתב גיא עבור תושבי הכפר:
רוח סתיו, דוחקת את הקיץ,
ברחובות רצים תנים וריח תאנים,
כבר שנה, מאז ששבנו אל הבית
אחרי הרבה שנים של נדודים.
יש משהו באוויר פה שאין בשום מקום אחר
אולי האנשים פה פשוט מזן אחר.
הנה שוב חגי תשרי בפתח
בוואדי הקסום רוקדים החצבים.
בואי ונשכח קצת מהמתח, נלבש לבן ונתחבר לאנשים.
נצעד בשבילי ארץ, נודה על מה שיש
על אנשים טובים בדרך, על פרצוף שמחייך.
יש משהו באוויר פה שאין בשום מקום אחר
אולי האנשים פה פשוט מזן אחר…
**
(צילום: בן עמי מוסק)
תגובה אחת
השארת תגובה
שפתי חתומות, אין לי מה להגיב, אם לטוב ואם לפחות טוב. האם זה אומר שהכל טוב או כפי נהוג לענות לשואל “מה נשמע”? – “הכל בסדר”. להגיד “הכל לא בסדר” לא יפה להגיד”, אז משחקים קצת באות “א”, מזיזים אותה אחורה ומקבלים “לא הכל בסדר”. אז אם לא הכל בסדר משמעו שיש דברים שהם כן בסדר אז אם כך הדבר, אז בואו נדבר ונתעסק בהם ורק בהם. ואז מה מקבלים? שהכל… רגע, רגע … את מי לשאול.
אני מצהיר שאני לא רובוט אחרת לא יאשרו את מה שכתבתי כאן. אבל אני דווקא רוצה להיות רובוט, כי לרובוטים היום יש אינטלגנציה גבוהה יותר מרוב האזרחים, כולל אותי (בדוק), אפילו שהיא מלאכותית. אז בינתיים אמשיך לסמן וי במקום שמבקשים למרות שזאת הודאה שאני פחות חכם ואולי יותר מסוכן מהרובוט הבינוני של היום. ומה שבטוח הוא שהידע הצבור במוחו הקטן רחב הרבה יותר משלי.