בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

רגע לפני שחרור החטופים: גם בגליל מחזיקים אצבעות * סמדר כץ-רותם: בזכות המאבק המטורף של כולנו. אנחנו מגש הכסף שעליו תוסיף ותינתן המדינה


 

שמחה מהולה בעצב, התרגשות וחשש…

יותר משנתיים מאז אסון אוקטובר 2023 וההפקרה, כולנו עוצרים את הנשימה לקראת שחרור החטופים וסיום המלחמה.

כך הערב בכל רחבי ישראל וגם בגליל המערבי והמרכזי. 

(ורבים מאוד נסעו גם לכיכר החטופים)

 

כפרניק IMG_20251011_192240-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

 

כפרניק IMG-20251011-WA0085-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

 

כפרניק d2987949-c7df-4f91-bc49-a2ed4d209fa4-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

 

אלו הדברים שנשאה הערב בכרמיאל סמדר כץ-רותם ממכמנים:

שלום לכם אחים ואחיות, לוחמים ולוחמות, אזרחים טובים ופטריוטיות, אנשי שלום, נשות אמת.

אנחנו נמצאים כעת ברגע היסטורי. רגע שמוטל עלינו לעשות הכול כדי שיירשם בדברי הימים שלנו כרגע שהוא מפנה לטובה.

רגע של שחרור, שאל נטעה בו, הוא לא היה קורה אלמלא המאבק המטורף של כולנו יום יום, שעה שעה, שבת שבת, שנה שנה.

אנחנו לא נקשיב  לאלה שמנסים לשכתב את ההיסטוריה ולבטל את המשמעות של המאבק האזרחי שלנו. גמרנו להתבלבל . למדנו משהו בשנתיים האלה.

 אנחנו כן משפיעים!!

 

כפרניק IMG_20251011_193218-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה
סמדר כץ-רותם ממכמנים: המדינה נחטפה על ידי הממשלה

 

נזכור, אנחנו היינו כאן בצומת חדורי זעם, בהלה, וקריאה לשינוי, הרבה לפני שהשבעה באוקטובר התנפל עלינו, וחזרנו אל הצומת ברגע שיכולנו, גם כשעוד ירו בחזית הצפונית והארץ  כולה שתתה דם.

באותו בוקר של שבת ארורה ב 7 באוקטובר, המחשבה הראשונה שלי, כשהתחלתי להתנער מהשיתוק הראשוני, הייתה: אשר יגורתי בא לנו.

כל כך ברור היה, לאורך  כל אותה שנה, מאז קמה הממשלה הנוכחית, שעומד להתרגש עלינו אסון גדול. זה רק היה עניין של זמן, הקולות הרועמים של גל הצונאמי המתגלגל לעברנו  היכו בעוז יום אחרי יום אחרי יום, ושום דבר מכל מה שעשינו, לא הצליח להעיר את הממשלה מהזיות הכוח שלה, ולעצור את ההתדרדרות .

למרבה אסוננו גם אירועי אותו בוקר נורא, לא העירו את הממשלה הזו ותומכיה, שטופי האשליות של כוח מוחלט .

ממשלה שהייתה ונשארה נגד האזרחים.

ולכן אנחנו כאן הערב גם בשביל לנשום ביחד נשימה של הקלה עם שחרורם הקרוב של החטופים וגם כדי להגיד לעצמנו ולממשלת ישראל: אנחנו לא מפסיקים, לעולם לא נוותר עלינו!!

ההפגנה הערב היא מיוחדת. חגיגית ונרגשת, אפשר לומר.

בתום ההפגנה היום לא תהיה חסימה של הכביש.

 

כפרניק IMG_20251011_191702-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

 

אני מצטטת בדבריי גם מתוך דברים שכתבו, לקראת השבת,  חבר הכנסת הרב גלעד קריב, בפוסט השבועי שלו, ועו”ד ליאור טומשין  בטור שלו בעיתון גלובס.

אנחנו מתרגשים כל כך כי  הממשלה אישרה את ההסכם לסיום המלחמה והחזרת האחים והאחות שלנו הביתה. עיסקה כוללת והסכם להפסקת המלחמה  הייתה עמדתו של רוב הציבור הישראלי זה זמן רב. רק תחת לחץ כבד, הלחץ המוחלט, של הנשיא טראמפ, ובאיחור רב מאוד, ממשלת ישראל אימצה את הרצון הזה של הציבור ושמה בצד את חזיונות השווא והשקר ביחס למערכה בעזה.

לא נשכח ולא נסלח על כך שישנם חברים בממשלה הזו שהצביעו נגד העיסקה.

לא נשכח ולא נסלח על כך שההחלטה הזו התקבלה בממשלת ישראל באיחור עצום שגבה כל כך הרבה חיים נוספים והוסיף כל כך הרבה סבל!

ולא נשכח לרגע שאנחנו, הציבור הישראלי, שיוצא לרחובות בנחישות, הבאנו לנקודת המפנה אצל הנשיא טראמפ .

אנחנו משפיעים!!

אחינו ואחותנו השבים,

סליחה שזו הממשלה שמושלת  בישראל שאליה אתם שבים ,מוכים וחבולים, וחלקכם הגדול מתים.

חיילים וחיילות, אנשי כוחות הביטחון, משפחות יקרות, סליחה שאל ישראל בניהול הממשלה הזו אתם שבים וחלקכם לא שבים, משדות הקרב, אתם שנתתם הכול  למען הבית המשותף, ושכולנו יודעים שגם אתם הייתם ואתם עדיין מופקרים. ובראש הדברים נמצא חוק ההשתמטות שדוהר קדימה.

הרבה תודות וברכות ראויות להימסר כשיחזרו החטופים. בתוכן כמובן, ההוקרה וההערכה לנשיא טראמפ ולצוותו, ולכל מי שעסקו במלאכה, כאן וברחבי העולם.

לחיילים ולמפקדים שיצאו להילחם תוך חירוף נפשם למען הגנת הבית שלנו ולמען החטופים. אנחנו יודעים שחיילים רבים האמינו שכל מה שהם עושים הוא למען הצלת החטופים והידיעה הזו נתנה בהם כוחות על אנושיים להמשיך עוד ועוד במערכה הנוראה הזו.

תודה להמוני הישראלים שפקדו את הצמתים והכיכרות בכל רחבי הארץ, בנחישות אין קץ – בגשם ובחום, בוקר ולילה מתוך אחווה וסולידאריות ישראלית.

ותודה חשובה ומיוחדת למשפחות החטופים. בתוך המאבק למען הבנים והבנות, הן נאבקו גם על דמותה של החברה הישראלית וערכיה. נאבקו למען כולנו.

 

כפרניק IMG_20251011_194648-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה
אייל בנדורי: תודה לכל המתמידים במחאות ובהפגנות, ובמיוחד לצוות המוביל

 

לכל איש יש שם ואנחנו כבר מכירים אותם, את כולם, כמעט ממש טוב. כך כותב טומשין בטור שלו, וממשיך:

למרבית החגים האחרים יש איזה נס קטן (לחנוכה, לפסח, לפורים, ללג’ בעומר וליום העצמאות שם נלחמנו נגד יוונים, רומאים, מצרים, פרסים ומדינות ערב) והוא כל כך ביקש שהשנה, באיחור של כמעט היסטוריה שלמה, שידביקו גם לסוכות איזה נס קטן, נס שיביא לנו אושפיזין ומעט שמחה.

ואז  התעוררנו לבוקר של העיסקה. טומשין מספר שהוא יצא החוצה לחצר,

הוא ישב בחוץ, בגשם השוטף, חושב על כמעט 1000 אזרחים שלא יחגגו איתנו את השחרור הזה ועל עוד כמעט 1000 אנשי כוחות הביטחון שנקראו אל הדגל ושילמו בחייהם במלחמה הארורה הזו, מלחמה שאולי סופסוף תיגמר בימים אלה, חשב על האימהות והאבות ועל בנות ובני הזוג והילדים שהתייתמו שלא יזכו לחיבוק גם בצאת החג הזה– ודווקא ברגע המשחרר הזה, הדמעות זלגו מעצמן והלב נקרע גם מצער.

הוא חשב על “מגש הכסף” של נתן אלתרמן שפעם דקלמנו בטקסים, כילדים, על דור הצעירים המדהימים שיצאו להילחם על המדינה שלנו כעת, ואז מילמל את המילים הכואבות והכל כך רלבנטיות של השיר לזכרם:

“והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת/ תעמעם לאיטה גבולות עשנים/ ואומה תעמוד קרועת לב אך נושמת/ לקבל את הנס האחד, אין שני. היא לטקס תיכון, היא תקום למול סהר/ ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה/ אז מנגד יצאו נערה ונער/ ואט, אט יצעדו הם אל מול האומה. לובשי חול וחגור וכבדי נעליים/ בנתיב יעלו הם הלוך והחרש/ לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים/ את עקבות יום הפרך וליל קו האש. עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע/ ונוטפים טללי נעורים עבריים/ דום השניים יגשו ועמדו בלי נוע/ ואין אות אם חיים הם או ירויים. אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם/ ואמרה “מי אתם?” והשניים שוקטים/ יענו לה: “אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים”. כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל/ והשאר יסופר בתולדות ישראל.”

ואני רוצה להגיד כאן לעצמי ולכולנו

גם אנחנו מגש הכסף שעליו תוסיף ותינתן לנו מדינת היהודים,

מדינה שתהיה טובה לכל אזרחיה, מדינה שתוכל להכיל מורכבויות, שהקצוות הקיצוניים שלה לא יסכנו אותה כי חוסנה יישען על הרוב המתון, אוהב האדם הדמוקרטי ,שמוכן להתמודד עם המורכבויות  בתבונה , שמוכן לוותר ולהתפשר, בתבונה, ושאינו מוכן לדרוס ולרמוס כדרך חיים.

מדינה שתנוהל בעקשנות של לוחמי שלום וביטחון ולא של לוחמי מלחמת נצח.

 

 

כפרניק IMG_20251011_195613-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

 

אנחנו מגש הכסף ולכן “נקום גם מחר בבוקר עם שיר חדש בלב”.

וזהו בעצם שיר ישן נושן שעלינו להוסיף ולשיר אותו, כהמנון של לוחמים נחושים.

זה השיר של אזרחי המדינה שנחטפה בידי הקואליציה, וטרם שוחררה, ושעלינו האזרחים מוטל לשחרר אותה משביה, קואליציה שאם לא נחליף אותה בקרוב, אסוננו הגדול הבא כבר מתדפק על הדלת!!

עלינו להחליף את הממשלה הזו ולהביא לשינוי ולשיקום.

חברים וחברות, אחים ואחיות: “לשמוע חלילים ברוח החופשית, ולהתחיל מבראשית”

זה אומר, שאנחנו לא מתבלבלים ולא מתעייפים, אנחנו נמשיך להיות כאן בצומת הזו ובכל האחרות, ואנחנו מתפקדים לכל קבוצות העבודה והמשימה , ואנחנו משתתפים במעגלי שיח ומפגשים ישראלים שמבקשים טוב, ואנחנו רותמים  עוד אנשים לפעולה,

כי יש לנו ממשלה להחליף ואנחנו כן משפיעים!!

 אנחנו כולנו צבא ההגנה האזרחי של מדינת ישראל!!

 





 

בלוחמי הגטאות:

 

 

 

בחורפיש / צומת אלקוש:

(צילום: עמירם גופר)

 

כפרניק 8035d48f-ca79-4fb0-9988-e9e3fdd47b89-scaled בציפייה, בדריכות, בהתרגשות, בלב פועם, בתפילה ובתקווה

 

 




תגובה אחת

  1. נתנאל Reply

    צר לי לאכזב אתכם …..
    תתביישו

השארת תגובה

[bws_google_captcha]
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן