אדישות כפרית


“שמחת בית השואבה” – ואין מושיע , רק השכן הצדיק

 

שמחת בית השואבה פרצה בעיצומו של חג הסוכות –  ביום ב’  ה-24.9.18 בשעות אחר הצהרים המוקדמות.

מתוך החצר הגובלת במדרכה, בעיבורו של רחוב ארבל, התרומם אשד מים רחב וגבוה, שקשת נפלאה זהרה בו – והודיעה למרחקים, גם בשאון רב: כאן מתרחש פיצוץ רב ממדים השוטף את החצר ואת המדרכה  הסמוכה לה.

כפרניק WhatsApp-Image-2018-09-26-at-19.41.38-300x225 אדישות כפרית
אילוסטרציה: המים זורמים ולאיש לא אכפת

מחזה מרהיב, אשד גבוה, יפהפה.

ברם….

אשד המים היה סימן החיים הבודד לחלקת אלוהים הקטנה.  הבעלים, חגגו בחו”ל ואין קול ואין עונה למתדפק על הדלת. תושבי האזור, בטיולם הקבוע עם כלביהם בשעות אחר הצהרים, עברו , חלפו על   פניו. יש מי שהסיט מבטו לנד המים המיתמר,  יש מי שמשך ברצועה את כלבו ושניהם דלגו מעל המים ששטפו את המדרכה ואצו במורד הרחוב. כנ”ל חסרי הכלבים.

האדישות שפשטה בנוה כפר ורדים – חגגה.

השכן, הצדיק בדורו, פתח מטריה רחבת ממדים, בניסיון לגלות ברז בחצר שיעצור את המופע.

לשווא.

גם פניה באמצעות תושיה הקב”טית, שנעתרה ועשתה כמידת יכולתה, לא צלחה להביא את כונן איגוד חברת המים.

והצדיק בדורו, החיש שרברב, שאינו חוגג את חגנו והאיש החרוץ הגיע מיד ובידע בלשי מצא את הברז הנעלם ומקור התקלה והאשד נעלמו כלא היו.

חומר למחשבה על מעורבות קהילתית וירוקה.

חג שמח.

וששמחת בית השואבה תחגג במקומות הראויים.

נחומה לוירר

 

 

 

תגובות פייסבוק


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן