על לבנון, הזמן והמוות

ב"עץ הקץ", ספר הביכורים של דויד רנוב, תמצאו התייחסות כנה וחשובה לשבר הקיומי של הפוסט טראומטיים


 

אדם רנוב

 

גופי מסרב לצאת מהטנק, רוחי כמהה למסתור. באותו רגע אני לא קצין, אלה רק אדם אחוז אימת מוות הנטוע מאחורי 300 מ”מ פלדה, מצטנף בתוך קונכיית חלל פנימית, מתכרבל בקור הפלדה שמגנה עליי.

 

כפרניק image001-scaled על לבנון, הזמן והמוות
דויד רנוב וספר ביכוריו: עץ הקץ

 

דויד רנוב (גילוי נאות: אבא שלי. א.ר.) כתב ספר מתוך חוסר אונים אל מול נגיעה במוות שחווה במלחמת לבנון הראשונה, נגיעה שהותירה אותו הלום קרב. הוא כתב אותו כדי לטפל בכאב הפרטי שלו ובשביל לעורר מודעות וטיפול בכאב של הלומי קרב בכלל, אלו שהאמירה “הזמן מרפא את הכל” לא תקפה לגביהם. עשרות שנים אחרי אותה מלחמה שב רנוב לרגעים ההם בלבנון ופותח את הפצעים. המלחמה חידדה עבורו את הידיעה שהמוות יבוא יום אחד, וכשיבוא, הוא רוצה לחוות אותו באופן מודע ומסודר – לא כמו אז בלבנון.

זו היא נקודת הפתיחה של הספר, תיאור הפלאשבקים שלאחר המלחמה והרצון להניח ולהשלים עם תפקודו שם. הז’אנר הספרותי בו בחר רנוב הוא פרוזה מסוגת ריאליזם פנטסטי. דין, גיבור סיפורו, שומע על מקום מיוחד בשם “עץ הקץ” בו ניתן לעבור סדנת הליכה למוות, ויוצא אליו.

 



 

פניתי לדרך סלולה במורד שדרת עצים ארוכה וסגורה כמערה. מבעד לענפים נשקפה צלליתה של עיר הזויה בנוייה גשרים, אוהלים ומבנים. מצב רוחי העגמומי, שציפה למקום אפל ודוחה, החל להשתפר. הדרך הסתיימה ברחבה מרוצפת אבן מול שער עץ בגדר גבוהה שהקיפה את המקום. על השער נתלה שלט מהודר – “משרדי עץ הקץ”.

 

כפרניק 8879806546-scaled על לבנון, הזמן והמוות
עץ הקץ, ספרו של דויד רנוב מכפר ורדים העוסק בפוסט טראומה

 

במשרדי עץ הקץ הוא נדרש למלא “טופס אפור” בו הוא חותם על כך שעם כניסתו לשטח העץ מעמדו המשפטי משול למת ללא שם וזהות. עץ הקץ עצמו הוא עץ ענק, ועיקר הפעילות בו נערכת במחילות וחללים שנוצרו במהלך דורות רבים על ידי הדורות שקדמו לאלו שעכשיו. בעץ עצמו מתקיימת סדנא של מספר שבועות, כך גם הספר מחולק: בכל שבוע מוצא הגיבור את עצמו בתפקיד אחר המכין אותו למוות.

הספר עוסק גם במערכת היחסים המשתנה שבין מחנך לתלמיד, הגיבור הופך מתלמיד של אדם שהולך למות למורה המלמד לפני מותו את ההולך למות הבא. מוטיב פילוסופי נוסף בספר הוא מוטיב הזמן, שאם לא היינו מתים לא היה לו הרבה משמעות, ועולות שאלות על המדידה הבנאלית שלו והיחס אליו.

 



 

“היה שלום” קרבתי אליו בחיבוק אמיץ ומעודד והעברתי לו את מעט האנרגיה שעוד נותרה בגופי. “היית לי מורה, תלמיד וחבר. ועתה אשאל אותך כפי שמורי שאל אותי על ערש דווי: מה עשית עם הגן שהפקידו בידך?”

בימים אלו הספר נמצא בעריכה מקצועית אחרונה ואנו נמצאים בתוך קמפיין מימון המונים להוצאתו לאור. אנחנו מזמינים אתכם להיות הראשונים שרוכשים את “עץ הקץ” במכירה המוקדמת!

כפרניק 1644833216635-scaled על לבנון, הזמן והמוות
דויד רנוב בימי שירותו הצבאי

 

***

 

כך כותב דוד רנוב בפתח הצגת הספר:

שלום, שמי דוד, אני אדריכל ומחנך סביבתי מהגליל, נשוי לשירז, אב לשבעה ילדים, ונכה צה”ל ממלחמת לבנון הראשונה.

את הספר “עץ הקץ” כתבתי בתהליך של תרפיה אישית, כדי לטפל בכאב הפרטי שלי וכדי לעורר מודעות להלומי קרב. אלו שהאמירה “הזמן מרפא את הכל” לא תקפה לגביהם.

למעשה, יצרתי בדמיוני סדנא בה חוויתי את החרדות וההתמודדות עם פחד המוות.

 

קרדיטים לספר עץ הקץ:

התמונת בכריכה: צילום הפסל “עץ” 2005 של האמן מיכה אולמן

עריכה ראשונית: דורית שטיינברג

עורך: רמי ירושלמי

עריכה לשונית והגהה: עינת טלמור

עיצוב עטיפה: יעל לוי

עימוד: גלים – הוצאת ספרים אחרת

 




3 תגובות

  1. בן עמי הגב

    מ ר ג ש

  2. בן עמי מוסק הגב

    מ ר ג ש

  3. יעל הגב

    בהצלחה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן