בי”ת זה בית

יוזמות פרטיות והמועצה נגררת * דגלי מגן דוד אדום ובובות הרצל ביום העצמאות * זוועה ארכיטקטונית * רחובות סלמס * הפלסטיק של לבבות ובובות זה כשל תרבותי ערכי ואסתטי * אם אין אני לי, בננה לי


 

אברום רותם

 

כל פעם שאני מגיע לכניסה לכפר-ורדים, ברור לי שאני מגיע “הביתה”. לאחרונה כשחברים טובים, תושבי הישוב שנים ארוכות עזבו את המקום, שאלתי – לא קשה לעזוב בית? הם הביטו בי במבט קצת חומל, וסיננו: איזה בית אנחנו עוזבים בדיוק? מודה, שנאלמתי דום.

“בית” זה מושג מאד סובייקטיבי, שכולל צרכים וכוונות, תחושת ביטחון שיש כאן על מי לסמוך בעת הצורך כלשהו, ויש עם מי לדבר, ובכלל תחושה שיש מי שחושב על המכלול האזרחי כאן, על כל מורכבותו וטובת התושבים.

 

כפרניק 20210427_110805_HDR-scaled בי"ת זה בית
כפר ורדים, מאי 2021

 

ראשית יש להזכיר להלל ולשבח, שעדיין מתחוללים כאן דברים נפלאים. לכאורה הכל דבש: יש פינוי אשפה וגזם סדורים, מיחזור מרשים, ובעת צרה, לא עלינו, אנו יודעים שיש עם מי להתייעץ ולסמוך, גם בגיבוי המועצה. מצד שני נראית כאן מגמה שקופה, ברורה כמו שתיים על שתיים, שהמושג שירות לטובת הציבור ולרווחתו, איננו בראש סדר העדיפויות, שנדחק יותר ויותר על ידי שיקולי המובן מאליו, תדמית ומראית עין. מה שמציל עדיין כיום את המצב הוא יוזמות פרטיות של אנשים נפלאים מקרבנו, שעושים ימים כלילות למען הקהילה והמקום, שבאופן שגוי לאורך שנים, נתפסים כתחליף למנהיגות תומכת ומשרתת את צרכי הכלל והפרט, שרואה בזאת את ייעודה.

במילים אחרות: מה בעצם תפקיד וייעוד הרשות המקומית כאן – מהו תפקידה ומקומה בחיינו, תושבי הישוב?

בינינו, מהו סדר היום הציבורי של הישוב כיום? אין שיח ציבורי ואחר על עתיד הישוב, אנו לא יודעים על מחשבות ותכניות לאן פני הישוב בהיבט פיזי, חברתי, תרבותי, חינוכי, דתי, כולל נוכחות עתידית של מוסדות, מקומות בילוי ותרבות. כל אלה כמעט ולא נשמעים, אלא ביוזמות פרטיות, נהדרות כל אחת בתחומה, כשהרשות כאן היא כמעט לא צד בעניין, אלא, לכל היותר, במקרה הטוב, נגררת ומגיבה בלית בררה, באופן מאד מסויג וחלקי. עיינו ערך יוזמות פרטיות של משוגעים לדבר, אחרי שהבינו שאין על מי לסמוך, כמו הזיית טורבינות רוח ליצור חשמל שההתנגדות לה החלה עם תושבים אכפתיים, או היוזמות הפרטיות להנמיך את הרעש מתרשיחא, או אי-קליטה סלולרית בחלקים גדולים בישוב ועוד ועוד.

 



 

 

כולנו מכירים את הישובים שמיום הקמתם החלו על רגל שמאל. משהו בד.נ.א של המקום לא נכון. ישובים כאלו מתאפיינים בתחלופת אוכלוסייה גבוהה, מתחים וריבים בין תושבים, בין ההנהגה המקומית לבין עצמה – ובקיצור, ישוב שאם אפשר לא לגור בו – עדיף. לעומתם יש ישובים שמיום הקמתם יש בהם צביון נחמד הרבה יותר, מאיר פנים, קהילה שמחה ופעילה, ואפילו מימוש אג’נדות חברתיות ואחרות, כולל מסורת מקומית לאירועים ודברים שונים.

כפר ורדים נמנה אמנם על הסוג השני, אך עם הזמן הוא מתעמעם, מאפיר והולך.

נכון שקהילתיות זה מושג עמום, ועם השנים מקבל צביון משתנה. זו דרך הטבע וטוב שכך. אך הנה, הבתים מסתגרים בתוך עצמם אחרי חומות וגדרות גבוהים, אי וודאות גוברת לעתיד המקום, אי נקיטת יוזמות שבהחלט היו יכולות להיות נכס קהילתי עם קצת יוזמה של הרשות. למשל, פריסה מושכלת של קולטים סולריים לחשמל ירוק בהיקף שכונתי-ישובי; שליטה על אופן שילוב אנטנות G5 שיופיעו כאן במהרה בימינו אם נרצה ואם לא; הקמת מקומות תרבות, תיירות ובילוי בראייה קהילתית, לא רק כדאיות של יזם פרטי; קיימות הלכה למעשה, כמו במצפים אחדים בסביבה, שבאופן מאורגן ביוזמת וחסות המועצה, משתמשים באשפה האורגנית של הישוב לקומפוסט לגינות התושבים.

בנוסף, וממש לא רק – התייחסות לפני הרחובות, בשכונות הוותיקות בפרט – שלא נחשבת כלל כנושא שמטריד מישהו ברשות, שלא לדבר על אדריכלות הנוף של הישוב, שקיבל טוויסט תמוה עד כדי הרמת שתי גבות ואף, שיתנקם בעתיד הישוב ואופיו כפי שיפורט בקצרה להלן.

 

נכון, כפר ורדים הוקם, גם אם לקה באידיאליזציה אנושית וסביבתית לא מאד מציאותית לטווח רחוק של דורות ההמשך, מתוך הסכמה והבנה ברורה מאליה, להשתלב בסביבה הטבעית הגלילית, ובסביבה עדכנית תעסוקתית יזמית-עסקית, תוך הסתמכות על חינוך ערכי וקהילתיות בונה, תומכת ונתמכת שמעניקה משמעות ל”בית” בכפר-ורדים. נכון, דור דור ודורשיו, דור הולך ודור בא, והדברים משתנים, וטוב שכך. בהחלט יש מקום לצבוע, לרענן ולעדכן מחדש את האג’נדה של ראשית הישוב כאן לפני 40 שנה לעידן הנוכחי בסדר היום, כולל השינוי הדמוגרפי והתפרשות הישוב על פני שטח גדול בהרבה מהראשית. אך כל זה כמעט ולא נעשה בפועל, אלא היסחפות פסיבית עם המתרחש, תגובה דלוחה וכפויה רק כשנלחצים לקיר, ללא ניסיון נראה לעין של ממש לשלוט במה שקורה, ובמה שעתיד להתרחש כאן.

 

לשם הדגמה בלבד, להלן מספר דברים קטנים כמו גם גדולים שזירזו את הניכור וניתוק ממושג “הבית”.

 

תרבות

א.         במרץ 2020 נפל עלינו סגר קורונה די הדוק, וברור היה שהאנשים יסתגרו בביתם למשך זמן. הספריה הייתה בהחלט יכולה להיות משאב חיוני לתושבים, אך זו נסגרה ועובדיה נשלחו לחל”ת. זה נעשה ודאי על פי ההנחיות הרשמיות, ואין כמו הנחיות רשמיות כדי להתחמק מעשיה כלשהי לטובת התושבים. באותה העת היו רשויות אחדות, שהבינו את חשיבות הספריה דווקא בשעה כזו, ומצאו פתרונות יצירתיים איך להנגיש ספרי קריאה לתושבים הספונים בביתם. כשהצעתי זאת בישוב, זכיתי לשלל תגובות לא רלוונטיות וילדותיות, שלא ראויות בכלל להתייחסות – לצד, המובן מאליו, הדיפולט המועצתי: שתיקה רועמת. למה ליזום משהו שכזה? מה קרה?

ב.         שבוע יום השואה – יום הזיכרון ויום בעצמאות הוא השבוע המעיק ביותר בשנה, איש איש וסיבותיו עמו. קישוט ישוב בשבוע זה, מביע את הרוח האזרחית בכלל והזדהות של התושבים בפרט במורשת האזרחית הישראלית ובישוב. חוסר מחשבה, ללא כל תשומת לב של ממש, או אף אי הבנה בסיסית בתרבות יישובית, הנו מאפיין בולט בשממה מנהיגותית. כך זכינו ביום העצמאות 2020 לדגלי מגן דוד אדום, שמאד נכון, רק לא בזמן הנכון, והשנה- לפסלי פלסטיק של הרצל בצבעי טכניקולור ברחוב הראשי, ובכך, עמעמו ורידדו לגמרי את משמעות החג, ומסורת שכבר הייתה ונעלמה.

 

כפרניק 169300929_2339100289566981_8689864216529648477_n-scaled בי"ת זה בית
בובות הרצל ביום העצמאות בכפר ורדים

 

 



 

 

סביבה

ג.          כשהרימו בניין סובייטי ענק נוסח שנות ה- 50 והעלימו את כיפת הקבר על ההר הנישא ועמו את האופי הייחודי של תרשיחא, אמרנו: איזה מזל שזה לא כאן. תראו תראו חוסר אסתטיקה, מקצועיות ורגישות לסביבה, לאופייה התרבותי ולתושביה. אך הנה, גם אנו זכינו, ובגדול! להביט כיום על שכונת הגולדן-ווילג’ מלמעלה, זה לקבל התקף עוויתות במקרה הקל של התסמינים. קמו בשכונה בניינים סובייטים ענקיים, מפלצות גבוהות מרובעות צפופות של בטון, כמיטב המסורת של התעלמות מוחלטת מהסביבה, אופייה ואופי התושבים, והשחיתו לעד פנינת נוף ובית.

 

כפרניק 7768667-scaled בי"ת זה בית

 

אז נכון, ודאי יש אלף ואחת סיבות הכי מוצדקות בעולם, רגולטוריות, משפטיות, סמכות ואחרות, אך ניתן היה לצפות ממנהיגות ישוב בעבר ובהווה, ש”בית” עומד לנגד עיניו, וודאי רווחת התושבים, להפוך את העולם כדי למנוע זוועה ארכיטקטונית זו, ואל תספרו שזה לא היה ניתן. יש דוגמאות לא מעטות של ראשי רשויות שהפכו עולמות, עמדו על עקרונות המקום, למנוע או להקטין בהרבה קטסטרופות אדריכלות נוף ושכונות, כולל דרכים, שבבת אחת הופכות את המקום למקום מנוכר לסביבה, וודאי לתושביו. עוד חוסר טעם משווע באי הבנה שנוף והשתלבות בו, מגדיל את הניכור. ובמילים אחרות – אין לנו על מי לסמוך באמת שיגן על זכויותינו כאן. אגב, לשם מה יש נציגי ירוקים במועצה? כדי לשתול כסאות פח במדרכות לוהטים בקיץ וקפואים בחורף? איך והאם זה משתלב עם תכנית כלשהי לאדריכלות נופית עתידית כאן?

ד.         התנערות מאחריות היא מאפיין בולט של מנהיגות כושלת: למשל, הרחוב בו אני גר חווה מספר חודשים השנה ירידה משמעותית בלחץ המים בשעות מסוימות ביום. לאחר פניה לרשות המים ששירות ללקוחותיה זה לא הצד החזק שלה, שהתאפיין במריחה, התכחשות והתנערות מוחלטת, תוך האשמה שהבעיה היא אצלי בלבד, גם לאחר שעוד ועוד שכנים פנו בעניין. במר ייאושי פניתי לרשות המקומית שתשובתה הייתה חותכת: זה לא אני זה הם. בקיצור – דיירי הרחוב, שיברו את הראש לבד. אמנם העניין סודר בפתאומיות, ללא כל הודאה בכשל והסבר, אך האכזבה מהמועצה המתנערת לא פגה, היא רק הוכיחה את הכלל- תושב כפר ורדים זכור: אם אין אני לי, בננה לי.

 

כפרניק 7767866-scaled בי"ת זה בית

 

כפרניק 7767690-scaled בי"ת זה בית

 

כפרניק 776887-scaled בי"ת זה בית

 

 

כפרניק 77686099-scaled בי"ת זה בית

 

ה.         כך גם למשל, גורלם של ארונות החשמל בשלב א’ המתפוררים, שעד היום לא ברור באחריות מי הם, והופכים את חזות הרחובות מזה מספר שנים לסלמס של ממש, או ענפי עץ שכרעו וחוסמים מדרכה במשך חודשים ארוכים, ואיש מטעם המועצה לא טורח לראות בזאת מפגע כלשהו. אגב, עובדי גינון מטעם המועצה, שמכסחים גדרות חיות לאורך הרחובות, אמרו לי שאין זה בסמכותם לחתוך ענפי עצים שמפריעים להולכי רגל על מדרכות.

ו.          ואי אפשר ללא הפלסטיק של לבבות ובובות. די, באמת די. לא, לא מדובר כלל בטעם אישי של הרצל ורוד – זוועה תרבותית ערכית אסתטית, שצריך כישרון מנהיגותי באמת מופלג כדי להמציא אותה, וודאי למקמה ברחוב הראשי דווקא. זאת במקום יישום מתווה תהליך קבלת החלטות מסודר ומקצועי, שקוף וראוי כיצד נראה ויראה ישוב המשתלב בסביבה הגלילית, ולא להפוך את הישוב ללונה-גל של פלסטיק, שצומחת ללא כל קשר למקום, לאופיו ולערכי התושבים שרואים כאן את ביתם.

 

כפרניק 121098705_2166301310180214_2075518978535734847_n-scaled בי"ת זה בית
אברום רותם: כפר ורדים הפך ללונה גל של פלסטיק

 

 



 

 

ראו הוזהרנו

ונחזור להתחלה: “בית” הוא מקום בו ישנה תחושה שמישהו חושב על טובתנו, על הסביבה האנושית והנופית, ועל העתיד החברתי והמוניציפלי. אנו חווים כאן התנערות ממחויבות בסיסית זו. הכל מתחיל בהרבה פחות מנהיגות והרבה יותר מראית עין. בל נטעה! בסופו של יום, רפיון מנהיגותי פוגע קשות לא רק ברווחתנו כאן, אלא ביוקרה ובתדמית של כפר-ורדים גם בחלונות הממשל הגבוהים, שפחות ופחות אנו מעניינים אותם.

מזה זמן לישוב תדמית של ישוב מאפיר והולך, הרצל ורוד מפלסטיק, ללא כל מסר משמעותי. בל נטעה! בהיעדר אג’נדה בוהקת ומסר נחוש של צביון ישובי, טריטוריאלי, חזון דמוגרפי, צביון תרבותי חברתי כלכלי, הכולל מוסדות חינוך, דת, בילוי ונופש, הישוב יקמול. עד היום, 35 שנה של הישוב, כפר ורדים הוא תחנת עצירה לשירותים במרכז המסחרי, ותו לא. אין לתייר מה לחפש כאן. ללא מסר בוהק של ייחודיות ברמה הלאומית של כפר-ורדים, תוך השתלבות במרקם הגיאוגרפי אנושי של הגליל, הישוב הנפלא שלנו נסוג במהירות לאפרוריות ולמובן מאליו. כך הבי”ת כבר איננו בית אלא עוד נכס עם ערך נמוך ומפוקפק, והגאווה היחידה היא כמה בתים נמכרו ודייריהם הוחלפו.

 

ופניה למגיבים על כתבה זו. אנא, דעת כל אחד מתושבי המקום חשובה, אך חסכו מכולנו דברי הלל ושבח על תפקוד המועצה המהממממת, פשוט להתייחס אך ורק לעניין. חסכו מאתנו הסברים למה לכל אחת מהדוגמאות שהובאו כאן יש הסבר מוצק ותירוץ נהדר למה זה כך ולא אחרת. לא זו הנקודה, אלא המכלול – מגמת הידרדרות של ישוב. וודאי שאין כל ערך וטעם להעלים את המועקה אל תחת הדשא מפלסטיק, בנימוקים שהבעיה היא של אחדים בלבד. ככה לא נמנע הידרדרות הישוב, ונשוב ונחזה באלה ששואלים: זה בית זה?

 

**

 

מהמועצה נמסר בתגובה:

המועצה מודה על המשוב, עובדי המועצה והעומד בראשה עושים ימים כלילות בראייתם את התושבים אך עם זאת עשייה זאת ככל שתהיה היא סובייקטיבית מאוד.

המועצה מקבלת את הביקורת ולקחה לתשומת ליבה.

 

 




10 תגובות

  1. תושב ותיק הגב

    כתבה מאת תושב משועמם וחסר חיים שרק עסוק בלהתבכיין ולקטר

  2. יפה רז הגב

    אייל שלום
    אני מוכרחה להודות שאני מסכימה עם כותב שורות אילו. ההזנחה פוגעת בכל, עיצוב בכפר בבובות פלסטיק+ ללבות פלסטיק ללא התייעצו או אולי לאחר התייעצו עם הועדה לחזות הכפר, דגלי אני אוהב את כפרהוורדים באנגלית דווקא ביום האצמאות ועוד. כל אלה בהחלט אינם ראויים להופיע בחוצות הכפר. ואינם מוסיפים לשמו של הכפר.
    הגולדן וילג – בכייה לדורות, אך הההזנחה והפסולת המוטלת שם זו אינה בכייה לדורות וחייבת טיפול, מידי על ידי המועצה.
    לעניות דעתי אין זה נכון שראש המועצה כפי שכתבת “רשאי להחליט מה להציב בכפר על דעת עצמו”. לא מכירה ראש מועצה שעושה זאת באיזורינו.
    תחזוקה של שלב א’ אכן לוקה בחסר וזו בלשון המעטה.
    אייל תייחס לדברי התושבים כי המה בחרו אותך לדאוג לנו.
    תודה רבה

  3. תושב ותיק כתגובה לתושב ותיק הגב

    גם אם אני מסכים אתך, ואני לא, יש דרך להגיד את הדברים.
    לתגובה של ערסים די לנו בממשלה.

  4. סמבלוסק הגב

    איש …… וחושב שהכפר חייב להיות בצלמו.
    הלו, אנחנו בשנת 2021 והעולם משתנה, בגלל חמוצים שכמוך צעירים רבים בורחים מכאן!

    • אברום רותם הגב

      סמבלוסקי היקר. אכן, אין גבול לעליבות ולאוילות, אך נראה שאתה שובר שיאים חדשים בתחום.
      באמת לא הבנתי מדוע צעירי כפר ורדים נוהרים אל מחוץ כפר-ורדים. תודה על ההסבר מאיר העיניים.

  5. סמבלוסק הגב

    * בבובות פלסטיק+ ללבות פלסטיק+דגלים באנגליות, יאללה חסרי חיים שכמותכם, בעיניים שלכם הכל שחור ורע.
    יש פעילות רבה ויפה בכפר + ניצנים של אוכלוסיה צעירה שמתחילה להשתקע כאן.

    * הגולדן וילג – בכייה לדורות, אך ההזנחה והפסולת המוטלת שם זו אינה בכייה לדורות וחייבת טיפול — תתפלאו אבל הגברת
    יפה רז צודקת 100%.
    * תחזוקה של שלב א’ אכן לוקה בחסר וזו בלשון המעטה — בואי לשלב ה ותראי מזו הזנחה…שלב א זה בונבוניירה.

    אייל,
    למרות שיש חבורה קבועה של מרי נפש ואנשים שנתקעו בימיו הראשונים של הכפר יש הרבה מה לשפר:
    אם לא מצליחים לקנוס בעלי כלבים שמלכלכים אז שהמועצה תדאג לנקיון.
    הגיע הזמן שהגננים יצדיקו את הכסף הרב שמשלמים להם, תראה את ההזנחה באדניות בשלב ב, 0 פרחים, קוצים ועשבים במדרכות – בושה וחרפה.
    תמשיך בעשייה הברוכה שלך.

  6. תמי - תושבת ותיקה הגב

    לצערי הכותב מתאר מצב עגום של הכפר. ואוסיף, שמשנה פניו לפרוור עירוני הן חברתית והן סביבתית. שכחו כאן שאנו מתגוררים בנוף טבעי ולא חייבים לסגל לעצמנו את טכניקת הפלסטיק והנוצץ. מעניין שמי שחושב אחרת מתקיף את הכותב ולא דן לגופו של הנושא. כן, גם אני נחשבת לעויינת וחמוצה. ביקורת יכולה להישמע וראויה לתגובה עניינית. לצערי, תגובות מהסוג האישי הבוטה הן גם חלק מהשינוי שאנו עוברים? תמהתני. כתבתי לראש המועצה על פרוייקט שביל שכניה שעוקב אחר ערכי הנוף של הר שכניה שבמשגב. לא קיבלתי תשובה. אכן, יש מקום לשאול אם רק המגרש שלי הוא הבית או המקום בו אנו מתגוררת.

  7. סמבלוסק הגב

    אברום רותם ושאר החברים החמוצים, אכן הכפר משנה פניו, לא זכור לי שבקדנציה של ראש המועצה הקודם משהו מזה הציק לכם.
    כבר אז הכפר היה בתהליך “משנה פניו לפרוור עירוני הן חברתית והן סביבתית” (לטוב ולרע).
    מעניין שרק לך ולשאר החמוצים פתאום הכל מפריע ורע ובכל דבר צריך לשתף או להתייעץ איתכם.
    יאללה חברים תתעוררו, מי שקיבל את המנדט הוא זה שמתווה את המדיניות.
    לא הבנתם מדוע קשה להביא לפה משפחות חדשות, ואללה הדהמתם אותי – כל שני וחמישי אתה ושאר החמוצים כותבים כמה רע פה וכמה פלסטיק פה ולמה …. בסוף אנשים מושפים מכך.
    נכון, לא הכל ורוד ויש עבודה רבה אבל לעומת שאר המקומות כפר ורדים היא אכן פנינה.
    ואגב, טענות על העאלק גולדן ווילג ושלב ג ושאר בכייה לדורות הייתם צריכים לזעוק בקדנציות של סיון.
    סעו ברכה ותעזבו אותנו קצת, אבל קצת בשקט.

  8. תושב צעיר הגב

    סמבלוסק יקר,
    אני יכול לבשר לך שהצעירים האיכותיים אינם מטומטמים.
    אלה מהם שגדלו פה רואים בצער את הדרדרות המרחב הציבורי ואת ה פופוליזם האסטטי המאפיין
    את השנתיים האחרונות.
    התחדשנו בעמדות ראווה לשתיה לבעלי חיים – השלב הבא תחנות האכלה לעורבים?
    תתכבד המועצה ותטפל בתחזוקה של התשתית המתפוררת . במפגעי הרעש והתחבורה.
    המבקרים רואים את ה מרכז המסחרי שלטענת המועצה אין למועצה יכולת ו
    אפשרות לאכוף נורמות בטיחות ונקיון , את פחי האשפה שאינם מוסדרים ליד הבתים את המכוניות שחונות על מדרכות המיועדות להולכי הרגל –
    תרבות המרחב הציבורי הוולגרית משתלטת על המקום.

  9. אברום רותם הגב

    סמבלוסק היקר.
    עדיין לא הפנמת שאתה מייצג -מדבר בשם המועצה, שאמרה לתושבים, סעו בברכה ותעזבו אותנו בשקט?
    אין לנו מועצה באמת. לא ברור מה היא רוצה לעשות בישוב ולמען התושבים .
    מה הצורך הזה להגן על הכלום הזה, ולשם כך לא לבחול לפגוע בתושבים שרוצים לדעת מה לעזאזל קורה ויקרה כאן. למה ההזנחה הזו? של התושבים והמקום?
    על מה אתה מגן בדיוק? אין לך מה לומר- תתכבד ותשתוק, למה לטרוח להשתיק כאלה שאכפת להם מה ( לא) קורה כאן?
    אתה מכבד אימפוטנטיות מנהיגותית – בכיף, רק לשם מה אתה לא מכבד את אלה שמאסו בכך?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן