קהילת כפר ורדים זוכרת


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מערכת כפרניק

ארין לוי בשיר המוקדש לאחיה גיא לוי ז"ל וגל רודקו נזכר בחברו כרמי אילן ז"ל

כפרניק IMG_1624 קהילת כפר ורדים זוכרת

בטקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה שנערך הערב נכחו 2,000 תושבי כפר ורדים

 

ארין לוי בשיר המוקדש לאחיה גיא לוי ז"ל וגל רודקו נזכר בחברו כרמי אילן ז"ל

 

סיון יחיאלי:  אתמול ברכתי את תלמידי תיכון אמירים שיצאו ביחד לצו ראשון… והכל מתרחש בשבוע הזה, בין שואה לתקומה…

 

**

 

הטקס השנה עסק ברעות ואובדן – היה לי חבר היה לי אח.

בטקס בלטו שני קטעים אישיים, מצמררים ומרגשים במיוחד: שירה של ארין לוי לזכרו של אחיה גיא לוי ז"ל שנפל בצוק איתן; וגל רודקו שנזכר בחברו כרמי אלין ז"ל שנפל בתאונת אימונים בקורס טיס.

 

 

כפרניק IMG_1620 קהילת כפר ורדים זוכרת

 

 

במהלך הטקס אמר סיון יחיאלי, ראש המועצה המקומית כפר ורדים, את הדברים הבאים:

היום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ואנו מרכינים ראש ומתייחדים עם זכר הנופלים. משתתפים בצערן של המשפחות השכולות, ונושאים תפילה כי אף משפחה לא תצטרף עוד למשפחת השכול.

השנה הזו נשמעה צפירת הדומיה בצל מתיחות רבה בגבול הצפון, כאשר חיילים רבים מאוד דרוכים על משמרתם, מאפשרים לנו את החופש להתכנס כאן, ולציין את יום הזיכרון.

העובדה היא שמעגל הדמים ממשיך ומתגלגל. למרות שבעים שנותיה של המדינה, הרווחה והשגשוג מהם כולנו נהנים אינם מובנים מאליהם, ועוד נכונו לנו אתגרים רבים במעלה הדרך.

הזיכרון מקבל משמעות אחרת לגמרי כאשר אנחנו לא רק זוכרים את הנופלים ואת גבורתם, אלא ממשיכים ומחנכים את ילדינו ללכת בדרכם.

זה כמעט בלתי נתפס. אנחנו מלווים את הילדים שלנו והם עטופים בחום ואהבה. אני פוגש הורים נפרדים בדאגה בפעוטון, בגן, מתרגשים ביום הראשון בכיתה א‘, בתנועה ובתיכון. שומרים על הילדים מכל משמר.

אתמול בשבע בבוקר ברכתי את תלמידי תיכון אמירים שיצאו ביחד לצו ראשון. נתתי להם טיפ קטן, איחלתי להם הצלחה, ירדתי מהאוטובוס. ונשארתי כל היום עם המחשבה הזו. אתה מלווה ילדים בתיכון בדרכם לעשות את הצעד הראשון להיות חיילים, ויחד עם הקהילה כולה מעודד אותם לעשות הכי טוב שהם יכולים על מנת לתרום לביטחון המדינה, והכל מתרחש בשבוע הזה, בין שואה לתקומה, על כל המטען שהוא נושא עימו.

הטקס שלנו השנה נגע ב“היה לי חבר, היה לי אח“. ברעות.

בכנס שהשתתפתי בו פנה אלי משתתף מאחד מקיבוצי העמק, כשנאמר לו שנולדתי בקיבוץ שריד אמר לי, היה לי חבר טוב משריד, הוא נפל במלחמת יום הכיפורים. התבוננתי בו והתחלתי להריץ בראש את שמות של נופלים – אהוד אברמוביץ‘ נהרג בהתשה, עמירם ואבשלום היו טייסים, אולי אבי ברעם – הוא היה אבא של ילדה שהייתה איתי בגן – ליאור הוא קטע את מחשבותי, תוך שהוא מתכוון לליאור יונתן. לרגע זה פשוט לא היה הגיוני. האיש הזה, שעומד מולי עם השיער האפור היה חבר של ליאור? – ליאור הוא צעיר ויפה. ליאור נישאר צעיר ויפה.

ואז חשבתי עליו, על ליאור יונתן הצעיר והיפה שנהרג ב-1973, מה הוא היה חושב עלינו. מה היה חושב על החברה שלנו. מה היה חושב על המדינה שלנו. ולפתע היה לי ברור, שאם הוא היה עומד איתי, שם על האוטובוס, ומברך אותם, את הילדים הנהדרים האלה שיצאו לצו ראשון, הוא בטח היה מרגיש בדיוק כמוני, והלב שלו היה מתמלא בגאווה ובהרבה מאוד תקווה.

יהי זכר חללי מערכות ישראל ברוך וחקוק בלב ישראל לדור ודור.


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן