מילדה שלא אהבה מתמטיקה, הפכתי לנערה שזה המקצוע האהוב עליה כי המורה ענת האמינה בי.
מילדה שלא אהבה מתמטיקה, הפכתי לנערה שזה המקצוע האהוב עליה כי המורה ענת האמינה בי 100, ובגרות של 96!
כל מי שדפדף בתכני הרשתות החברתיות וצפה בתוכניות האירוח של הבוקר ובתוכנית "הצינור", לא יכול היה שלא להיתקל בסרטון של יובל אקריש וענת אהרונוביץ, מורתה למתמטיקה ורכזת המקצוע בתיכון אמירים כפר ורדים. לסרטון היו הדים בכל רחבי הארץ בקרב אנשי חינוך, תלמידים והורים.
הנה הרקע לסרטון, שהמסר שלו הוא כוחה של אמונה, ושהפך לתופעה ויראלית ברשתות, כפי שכתבה יובל אקריש:
"לפני כשלוש שנים עליתי לכיתה י׳ ושובצתי לקבוצת ארבע יחידות מתמטיקה. בתחילת השנה לא הייתי ברמה של כל שאר התלמידים בקבוצה, והיה לי קשה. ביקשתי לרדת לשלוש יחידות, והמורה שלי, ענת אהרונוביץ, לא הסכימה לכך. ברגע שביקשתי ממנה לרדת לשלוש יחידות היא אמרה לי שלא תוותר עליי, ושהיא לא מוכנה שאני אוותר לעצמי. נשארתי בארבע יחידות, אך הייתי מקבלת ציונים מאוד נמוכים. במבחן הראשון במתמטיקה קיבלתי ציון 20, אבל בכל זאת ענת לא וויתרה עליי, ואפילו כתבה לי על המבחן עצמו – ״אני מאמינה בך״. לא משנה מה היה הציון שלי במהלך השנה, בין אם זה 20 או 30, היא לא הפסיקה להאמין בי ועזרה לי רבות. היא הייתה מקדישה למעני הרבה שעות פרטניות והתאמצה בשבילי על מנת שאצליח. אפשר היה לראות את האמונה שלה דרך כל המשפטים שהייתה כותבת לי על גבי המבחנים. לאחר שנה שלמה שבה נכשלתי בכל המבחנים, הגעתי לכיתה י"א, וגם את השנה הזו התחלתי בציונים נמוכים. אך עדיין, ענת לא חדלה לעזור לי. היא המשיכה להאמין בי והמשיכה להקדיש לי שעות פרטניות. בזכותה המשכתי בארבע יחידות, וממבחן למבחן הצלחתי יותר. בכיתה י"א התחלתי להאמין בעצמי, כי ברגע שיש אפילו בן אדם אחד שתומך בך ומאמין בך, למה שלא תאמין בעצמך?
בסופו של דבר סיימתי את כיתה י"א עם ציון מגן של 100, וצלחתי את הבגרות עם ציון של 96!
כעת אני בכיתה י"ב, התחלתי את השנה עם ציונים טובים יותר, וממבחן למבחן הייתי משתפרת.
מילדה שלא אהבה מתמטיקה בכלל וממי שמתמטיקה היה מקצוע שכלל לא עניין אותה, הפכתי לנערה, שמתמטיקה הוא המקצוע האהוב עליה. כל תרגיל בשבילי הוא אתגר, ואני נהנית ללמוד מתמטיקה.
0 תגובות
השארת תגובה
ככה זה צריך לעבוד…
אם יש כתבה שעוררה את התעניינותי בגיליון זה ועוררה בי שמחה אמתית, הרי זו הכתבה.
רק עם תלמידים שמוכנים להתאמץ ומורים שמוכנים לעזור (ולא רק להעביר חומר), נוכל להגיע ל-“ראש הגבעה”.
שתיכן ראויות לציון!