משלמים יותר וחיים פחות


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מרגנית אופיר גוטלר

כנס הגליל לבריאות: אין שוויון. התושבים נדרשים להוצאות גדולות במיוחד, ותוחלת החיים נמוכה.

כפרניק mgo5 משלמים יותר וחיים פחות

כנס הגליל לבריאות: אין שוויון. התושבים נדרשים להוצאות גדולות במיוחד, ותוחלת החיים נמוכה.

 

האם לא נמאס לכם לשלם קנסות על החיים בגליל??

 

אנחנו, חלק ממיליון וארבע מאות אלף תושבי ותושבות הגליל אשר חיים במגוון רחב של ישובים, משלמים קנסות על אי פריסת שירותי הבריאות בגליל, כפי שהמחסור החמור בציוד וכח אדם רפואי ובמקצועות הבריאות מעידים. ולא מדובר רק בפריסה של שירותי בריאות כי גם בתשתיות ותנאים המקדמים אורח חיים בריא – שבילי הליכה, שבילי אופניים, גני משחקים ופארקים בשכונות המגורים ועוד אשר מאפשרים קיום אורח חיים פעיל החל מגיל צעיר.

הקנס בא לידי ביטוי קודם כל בחיים שלנו – אנחנו חיים שנתיים פחות בממוצע! אנחנו גם יותר חולים בצפון ובנוסף ולמרות שההכנסה הפנויה לנפש הכי נמוכה אצלנו – משלמים יותר בנסיעות למקומות מרוחקים בעלות של דלק, של שעות עבודה ולעיתים אף באובדן פרנסה כאשר מדובר באשפוזים ממושכים של בן/בת משפחה כמו במקרים של שיקום ילדים.

 

 

כפרניק mgo5_0 משלמים יותר וחיים פחות

 

 

האם זה סביר? לדעת חברי וחברות הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל זה אינו סביר כלל –  וכנס הגליל השלישי לשוויון בבריאות שהתקיים בשבוע שעבר בטבריה, בהשתתפות אנשי ונשות מקצוע מתחומי הבריאות והרפואה, ראשי רשויות, חברי כנסת ופעילים/ות חברתיים/ות עסק באתגרים ובבעיות לצד פתרונות לסוגיות אלו.

הכנס נפתח בהרצאות של ד"ר מוחמד ח'טיב אשר הציג ממצאים עדכניים על מצב הבריאות של האוכלוסייה הערבית המהווה כ53% מאוכלוסיית הגליל. בסקר שנערך על ידי ריכאז, המכון למחקר חברתי יישומי של אגודת הגליל, נמצא כי בתוך עשור הוכפל שיעור החולים הכרוניים, ישנה עליה מדאיגה בשיעורי העישון (50% מהגברים הערבים מעשנים!), אוריינות הבריאות נמוכה וכך גם הידע לגבי מיצוי זכויות.

לאחר מכן התקיים פאנל שעסק בסוגיית הסטנדרטים בחוק בריאות ממלכתי בהנחיית ד"ר כרמל שלו מכליל שהיתה בעבר היועצת המשפטית של משרד הבריאות ודבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח.

בחוק נכתב כי "שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח", אולם אין הגדרה מדידה ל"סבירות" בדמות סטנדרטים. ניר קידר סמנכ"ל משרד הבריאות אמר כי במקרים מסוימים עלולה סטנדרטיזציה של שירותי הבריאות דווקא לפגוע בגליל במקרים בהם המצב אצלנו טוב יותר מאשר במקומות אחרים –  ונענה על ידי ד"ר רן כץ מבית חולים זיו כי "נשמח לשלם את המחיר"…

סוגיות נוספות שנדונו בנכס עסקו בתחילת החיים: האם ניתן לצמצם פערים כבר ב-1,000 ימי החיים הראשונים ומה נדרש לשם כך? האם התחרות בין קופות החולים משרתת את תושבי הגליל והאם יש מקום לשקול מודל חלופי שמאפשר איגום משאבים בין הקופות במקומות מרוחקים עם אוכלוסייה דלילה יחסית? מה תפקידן של הרשויות המקומיות בקידום מצב הבריאות של האוכלוסייה והתמודדות עם תחלואה כרונית בגליל.

פרופ' מיכל ויינגרטן ממקימי הפורום דיבר על החשיבות של הפעילות האזרחית בקידום הבריאות בגליל וכי רופאים/ות לבדם אינם יכולים להוביל לשינוי במצב הקיים.

חברי וחברות הפורום יפגשו ב-6 ביוני בכדי לדון בתובנות מהכנס ובצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הסוגיות השונות. ההשתתפות בפורום פתוחה לכל מי שרוצה לשנות את המציאות ולהתנדב, הפורום פתוח לכולם/ן.

לפרטים נוספים ניתן להכנס לדף הפייסבוק של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל או לפנות ללב ארן (לא בשבת) 052-5345957.

*

מרגנית אופיר גוטלר, רכזת קידום תוכניות באגודת הגליל, האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות וחברת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל.

*

צילומים: ליאור חורש.

 


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן