מי אמר חלמאות?


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
טובה פריאל

למה דווקא חלם? סיפורה של עיר.  "עברתי דרך ביתו הגדול של ברוך ויינריב-שטרן. דממה. אין אף אחד."

כפרניק tp6 מי אמר חלמאות?

למה דווקא חלם? סיפורה של עיר.  "עברתי דרך ביתו הגדול של ברוך ויינריב-שטרן. דממה. אין אף אחד."

 

 

תמיד, כשאני מזכירה את מקום הולדתו של אבא שלי שנולד בחלם, אנשים מחייכים. חלם – מקום מושבם המפורסם של חבורת הכסילים המצחיקה והמפורסמת ביותר בפולקלור היהודי, זו המכונה חכמי חלם, היא עיר אמיתית. עיר קטנה במזרח פולין, לא הרחק מלובלין וכ-20 ק"מ מגבול אוקראינה. אוכלוסיית חלם נאמדה בכ-72,595 נפש בשנת 2005.

העיר נמצאת ליד פלג של נהר הבוּג העובר מזרחית לעיר ומסמן את הגבול עם אוקראינה. השם "חלם" נגזר משפה סלאבית עתיקה ופירושו גבעה. חלם קיימת כעיירה מאז המאה ה-10. מיקומה של חלם, על אחד מנתיבי המסחר המרכזיים באירופה המזרחית של ימי הביניים.

ערב השואה מנתה העיר 30,000 תושבים מחציתם יהודים. אחרי השואה שרדו 400 יהודים. בפולקלור של יהודי פולין שמור מקום מיוחד לחלם. עשרות מעשיות נפוצו על ריבוי הטיפשים בעיר זו דווקא, כולן משעשעות מאוד והן זכו לתפוצה רחבה אף מחוץ לפולין. חלקן נאספו בקבצים כגון "חכמי חלם" ו"חלם וחכמיה", שהופיעו בעברית לפני שנים רבות ותורגמו לשפות רבות.

המושגים "חלם" ו"חלמאים" הפכו להיות שם דבר בעולם היהודי. מקורן של אגדות אלה והנסיבות שהולידו אותן אינו ידוע לנו. את שורשי הפולקלור החלמאי יש לחפש מוקדם הרבה יותר, אי שם במאות ה־17 או ה־18. לא ידוע מדוע דווקא חלם נבחרה לייצג "עיר של טיפשים". קיימת סברה כי הסיבה נעוצה במילה הפולנית "חולם", שפירושה "טיפש", ‏מצד שני ייתכן אף כי מקור הביטוי "חולם" בפולנית בא משמה של העיר.

על פי פרופ' דב נוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפולקלור יהודי, המקורות של סיפורי חלם מתחילים אי שם במאה ה־17. הסיפורים עברו בעל פה עד שהועלו על הכתב בשנות העשרים של המאה העשרים. ערי כסילים, אומר פרופ' נוי, אינן דבר יוצא דופן.

חוקר פולקלור אמריקאי בשם ד"ר פיליפ פרידמן מתאר במאמר על תולדות היהודים בחלם את מה שידוע לנו על המקורות לסיפורי חלם. כיצד הופיעו "חכמי חלם" דווקא בעיר שיצא לה שם של עיר מכובדת הידועה בלמדנות המופלגת של יהודיה ורבניה? שואל פרידמן. התשובה אינה ברורה. על פי פרידמן, נראה כי סיפורי חלם שייכים לאוסף של מעשיות מבדחות בינלאומיות שהודבקו במשך הדורות לעיר חלם, לאחר שיוחסו לערים אחרות.

אולם המקור לסיפורי חלם על פי פרידמן היה כנראה דווקא בגרמניה שנודעה בעבר בכמה וכמה ערי כסילים. המפורסמת בהן היתה העיר שילדברג. בשנת 1558. רבים מסיפורי הטיפשים המופיעים שם הופיעו אחר כך, לטענת פרידמן, במעשיות על חכמי חלם. מתי זה קרה? לא ברור. במאה ה־19 עדיין היו כמה קהילות יהודיות נוספות שנודעו כערי טיפשים, למשל הקהילה היהודית הגדולה בפוזנן, אבל בשלב מסוים כל הסיפורים התרכזו בחלם. בשנת 1867 הופיע בווינה לראשונה בכתב ספר בן 32 עמודים שנקרא "צחוק ובדיחות קלות". אחד מפרקי הספר נקרא "החוכמה והשנינות של עיר מסוימת", ורמז ברורות על העיר חלם.

לזבגנייב לובזבסקי, היסטוריון פולני בן חלם יש כמה השערות. אחת מהן נוגעת לאפשרות שיהודים שהתגוררו בערים שכנות לא אהבו את העובדה שהעסקים של יהודי חלם משגשגים והדביקו להם את הסיפורים מתוך קנאה. קהילת יהודי חלם הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בממלכת פולין ויהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר.

 

 

כפרניק mit4_1 מי אמר חלמאות?

 

 

סיפורה של עיר- חלם היהודית חלם נחשבה כעיר יהודית. יהודים ישבו בעיר מאות בשנים והייתה בה קהילה יהודית גדולה. על-פי גרסה אחת, ישבו שם יהודים בתחילת המאה ה-12. גרסה שנייה מוסרת שבתקופת מסעי הצלב התיישבו בחלם יהודים שגורשו מבוהמיה ומהונגריה, הם שהשליטו את הלשון הגרמנית-יהודית: היידיש.

עדות ממשית קדומה ביותר לישיבתם בחלם, היא מצבה בבית-העלמין היהודי משנת 1442. בשליש הראשון של המאה העשרים היוו יהודי חלם חלק ניכר מאוכלוסיית העיר, מה שהתבטא ברחובות ובאזורים שלמים שהתגוררה בהם אוכלוסייה יהודית והתקיים בהם אורח חיים יהודי לכל דבר. במאה ה-16 היתה קהילת יהודי חלם אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בממלכת פולין ויהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר. עד 1648 חיו היהודים בחלם חיים מסודרים, אבל אז ניחתו עליהם גזרות ת"ח-ת"ט. בהמשך חילות הקוזקים בפיקודו של חמיילניצקי שמו מצור על המבצר של חלם, כבשו את העיר, שהיו בה אז 400 יהודים, העלו אותה באש וערכו טבח ביהודים.

בתפילת "אל מלא רחמים", שחוברה בימים ההם, נזכרים קרבנות הטבח בחלם. בשלהי המאה ה-17 חזרה הקהילה היהודית בחלם וכבשה לה מעמד נכבד בין קהילות ישראל בפולין, אף שלא הגיעה למעמדה החשוב בעבר. במרוצת המאה ה-18 הוטב מצבם של יהודי חלם והם חזרו ומילאו תפקיד נכבד במסחר, בעיקר ממסחר בבעלי חיים ומייצור וממסחר של עורות.

בחלם פעלו שלושה בנקים יהודיים, בתי דפוס של יהודים, חברות צדקה וסעד מסורתיות, וכן סניף של טא"ז – ארגון הבריאות היהודי. מוסדות החינוך היהודי היו חדרים מסורתיים שבהם למדו ילדים עברית ופולנית, בית ספר עממי יהודי ביידיש, בית ספר עברי של רשת "תרבות", כמה ישיבות, בית ספר דתי לבנות, גימנסיה עברית שנפתחה ב-1908 הייתה גם גימנסיה יהודית בפולנית. בחלם פעלו מפלגות ציוניות שונות, אגודת ישראל והבונד. היו בעיר ספרייה ומועדון ספורט יהודיים, ויצאו בה לאור שלושה עיתונים ביידיש.

בעבור ילדים שהוריהם התקשו לשלם שכר לימוד למלמד ייסדה הקהילה תלמוד-תורה. ב-1918 נוסד בעיר גם בית-ספר עממי יהודי, ביזמת "פועלי ציון שמאל" וה"בונד". שפת הלימוד בו היתה יידיש אבל לימוד עברית ונושאים הקשורים לארץ-ישראל היו בו מקצועות חובה. תקציב בית-הספר הזה מומן בעיקר מתרומות של יוצאי העיר שהיגרו לארצות שמעבר לים. בית-הספר העממי של רשת "תרבות" נפתח ב-1932. לאחר הצהרת בלפור, ב-2 בנובמבר 1917, זכתה הפעילות הציונית בעיר להתעוררות מחודשת, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם הוקם סניף של ההסתדרות הציונית. הפעילות הציונית התמקדה בגיוס תרומות למען הקרן הקיימת וקרן היסוד ובבחירת נציגים למועצת העיר ולסיים הפולני,

המפלגות הציוניות הראשונות "צעירי ציון", ציונים סוציאליסטים ו"פועלי ציון" עסקו בפעולות תרבות שכללו בין השאר חוגים לדרמה, מקהלה ואת מועדון הספורט "הכוח". הן גם יסדו בעיר ספרייה על-שם בורוכוב. ב-1925 נוסד סניף "המזרחי", וב-1935 – סניף של הרוויזיוניסטים. ב-1930 נוסד בחלם סניף "אגודת ישראל", היה גם קולנוע ותיאטרון.

בשנות ה-20 וה-30 התנהלה בפעילות ערה גם בתנועות הנוער היהודיות ובעיקר אלה הציוניות. "השומר הצעיר", התנועה הראשונה שנוסדה עוד בימי המלחמה, חינכה לאידיאולוגיה ציונית-סוציאליסטית לעלייה לארץ-ישראל במסגרת של קיבוץ.

על השפעתה הגוברת של התנועה הציונית ' יעידו מכירות ה"שקל" הציוני בעיר, בשנים אלה הופיעו בחלם שלושה עיתונים ביידיש. עם מוסדות הסעד והצדקה שפעלו בעת ההיא נמנות חברות מסורתיות כמו "לינת צדק", "ביקור חולים", "קופת גמילות חסדים" ו"הכנסת כלה". בשנת 1926 יזמו נשי ויצ"ו בעיר מפעל סיוע ליתומים ולילדי עניים. בשנות ה-30 הקימה "אגודת ישראל" את חברת "בית-לחם", שפעיליה אספו בקרב היהודים חלות ולחם למען משפחות נצרכות. תפקיד חשוב ביותר מילא הסניף המקומי של טא"ז, ארגון הבריאות המרכזי של היהודים בפולין. טא"ז דאג לבריאותם של ילדי בית-הספר היהודים, לתזונתם ולחיסונם מפני מחלות מדבקות, וכמה וכמה רופאים יהודים היו פעילים בו בהתנדבות. בעיר היו באותן השנים שלושה בנקים יהודיים. בנק הסוחרים, שירת בעיקר את היהודים האמידים. "הבנק העממי" היהודי היה לקואופרטיב והתקיים עד מלחמת העולם השנייה. בנק זה פעל שלא למטרות רווח ונתן הלוואות בריבית נמוכה לחנוונים זעירים ולבעלי מלאכה

בתחילת ספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את חלם. בסוף אוקטובר 1940 הוקם גטו בחלם, והעברת היהודים אליו נמשכה עד סוף מרס 1941 תוך שהגרמנים מחרימים רכוש ומטילים תשלומי כופר גבוהים. בסוף 1941 נסגר הגטו, ועל שעריו שמרו שוטרים גרמנים ופולנים. במאי 1942 נעשתה האקציה הראשונה, אז גורשו כ-4,300 יהודים מגטו חלם, מקומיים ופליטים למחנה ההשמדה סוביבור. ביוני 1942 התקיימה בגטו חלם האקציה השנייה, ב-27-28 באוקטובר 1942 נערכה בגטו חלם האקציה השלישית. יהודי חלם והסביבה שולחו לסוביבור.

האקציה הרביעית והאחרונה החלה ב-6 בנובמבר 1942 ונמשכה יממה. הגרמנים הכריזו כי בכוונתם להפוך את חלם ל"יודנריין" (מטוהרת מיהודים). רובה ככולה של האוכלוסייה היהודית הושמד במחנות ההשמדה "סוביבור".

רוב יהודי חלם שניצלו היגרו לישראל, לארצות הברית ודרום אפריקה. כיום לא ידוע על יהודים בחלם. בחלם היום לא נותר דבר מקהילה יהודית מפוארת בת מאות שנים. מרכז העיר, שרובו לא נפגע במלחמה ושהיה מיושב ברובו הגדול ביהודים, נותר כשהיה. בית הכנסת הגדול ששכן לא הרחק מכיכר השוק, הועלה באש בידי הגרמנים ונשרף כולו. לידו עדיין עומדת קבוצת המבנים שבה שכנו משרדי הקהילה ולצידם בית המדרש.

 

 

אני מקדישה כתבה זו למשפחתי ויינריב-שטרן, במיוחד לאבא שלי משה שטרן ז"ל שרוב משפחת אבי נספתה במחנה ההשמדה "סוביבור".

לפני 3 שנים אזרתי אומץ ונסעתי עם אחותי וחברים לחלם. הגעתי לבית אבא שעדיין עומד על תילו. בספר הקהילה של קהילת חלם מופיעה פיסקה של ניצול יהודי שחזר אחרי המלחמה לחלם וכך כתב: "בדרכי במעלה רחוב ….. עברתי דרך ביתו הגדול של ברוך ויינריב-שטרן שבעבר שקק חיים ונשמעו בו קולות של ילדים ועכשיו…דממה. אין אף אחד."

זוהי סיפורה של עיר ואם בישראל שבזכות איזכור "החלמאות" שלה מלווה אותנו מידי יום ביומו.

טובה פריאל-שטרן

**

הידיעה על מעשה החלמאות ברחוב שניר…

 


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן