עודד שלומות
האנס גר בכפר ורדים.
הישמרו ופקחו עיניים לבל יקרה הדבר לילדות אחרות
אני משתפת אתכם בסיפורי הקשה, כיוון שהאנס גר בכפר ורדים.
הוא לא נשפט בגלל חוק ההתיישנות ובכך ניתן לו פרס על מעשיו.
הספר "להיוולד מחדש" – עטליה חייט
שמי עטליה חייט, עברתי פגיעה מינית בגיל 11 שנמשכה במשך 7 שנים, על ידי גיסי, בעלה של אחותי הגדולה המבוגר ממני ב-16 שנים. המפלצת היה רופא, קצין בצבא וגבאי בבית כנסת.
כילדה מתבגרת, הייתי מאושרת שיש משהו שמתייחס אליי כגדולה, אבל הנבל ניצל את תמימותי ואת האמונה שאין לי סיבה לחשוש מפניו, הוא היה מעין חבר בשבילי.
הבית של אחותי היה בית חם ואוהב ולא יכולתי לוותר על זה.
את סוד הפגיעה שמרתי במשך 30 שנה. לא יכולתי לספר להורים. המפצלת אמר: "זה הסוד שלנו".
היו להם שלושה תינוקות, אם הוא ילך לכלא, מי ידאג להם?
אם אספר אחותי היא לא תאמין לי, ינדו אותי ולא יהיה לי אף אחד.
בגלל שהתביישתי במה שקרה ולא יכולתי להתנגד ולעצור את זה, העדפתי לשתוק.
כל אישיותי נבנתה בצל הסוד לצרכיו של האנס.
לפני מספר שנים נבקע הסוד. בעזרת מנהלת השרות הפסיכולוגי ובסיוע מטפלת משפחה ממנה קיבלתי את מס' הטלפון, הגעתי למסל"ן: מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
ימים רבים החזקתי את המספר בכיס. באותם ימים הייתי במשבר מאוד גדול ובכוחות מאומצים התקשרתי למסל"ן – מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בנגב.
ענתה לי מתנדבת, שהיא המלאך שלי. מיכל, בקול שקט, בוטח ורגוע, בעדינות ובתבונה, שחררה את חששותיי מגילוי הסוד וסיפרתי לה את הסיפור עם הרבה דמעות.
השתתפתי ב-10 מפגשים בקבוצת תמיכה, שם הבנתי שאני הייתי הילדה הקטנה ולא אני אשמה במה שקרה לי.
ידעתי שמצאתי בית אמיתי שיתמוך בי בשעת מצוקה.
אני יודעת, שלו לא הייתי מגיעה למסל"ן, לא הייתי היום בחיים.
אני משתפת אתכם בסיפורי הקשה, כיוון שהאנס גר בכפר ורדים, הוא לא נשפט בגלל חוק ההתיישנות ובכך ניתן לו פרס על מעשיו.
לפני מספר שנים, פניתי בעניין זה למועצה בכפר, סיפרתי את סיפורי ובקשתי שלא יתאפשר לאנס להיות בסיבת ילדים (בית ספר, גני ילדים, חוגים וכו') .
אינני יודעת אם טיפלו בעניין.
דאגתי להגיע לרחוב בו הוא גר ולספר למשפחות הצעירות את הסיפור, שידעו מי גר לידם.
ביריד הספרים שהיה בכפר 14.6.2012, הגעתי עם הספר שכתבתי "להיוולד מחדש" וחילקתי סימניות עם תקציר הספר .
היו לי שיחות ארוכות עם תושבים שהגיעו ליריד ובכל סוף שיחה ביקשתי שישימו לב ושישמרו על ילדיהם.
תודה שנתתם לי את ההזדמנות להגיע ליריד הספרים לספר ולהזהירכם מפני אנס זה.
אני מבקשת מכם: הישמרו ופקחו עיניים לבל יקרה הדבר לילדות אחרות.
0 תגובות
השארת תגובה
צודק כפרניק שאסור לו לציין את שמו אך בימנו מותר לומר ששמו..
לסלק את האנס ואשתו המסכנה המחפה עליו מהכפר.
מקווה שסיוון יזמין אותו לשיחה בטרם תפרוץ מהומה.
הזוי…
קשה לי להחליט על מה לשים את הלב: על קידום מכירות הספר, על הסבל ועוול הנורא שנגרם לילדה חסרת אונים, על הזהרה מפני שכן מסוכן לציבור…. הזוי זו המילה היחידה שמתאימה למרכיבי סיפור כזה!
נכון לפרסם את סיפורה של עטליה.
גם כדי שנהיה זהירים (אדם לא משתנה), וגם אם החוק לא מעניש אותו על מעשיו הנוראיים, נעניש אותו אנחנו. יידע כל תושב, שהוא ואשתו מגיעים להרצאות ולחוגים במועדון ובקתדרה. מדברים ומחייכים לכולם כאילו כלום.
העיפו באצבע צרדה את הזבוב הטרדן ששמו עטליה מהכתף שלהם. מין כתם קטן ולא נחשב. השאירו אותו שם בנגב הרחוק.
מחכים להם חיים חדשים כאן בכפר. אנשים נחמדים שאוספים אותם אל חיקם. נכון, עשינו. כי לא ידענו.
טוב עשתה עטליה שהצפינה לכאן עם סיפורה. אי אפשר עכשיו להמשיך ולהתעלם מהמעשים הנוראיים הללו.
הייתם שותקים אם היה קורה לילדתכם בת ה 11?
נאמנים עלי דברי העורך…
לא נזכיר את שמו של הגיס
אבל מי שעדיין לא יודע מוזמן לשוטט באתר הזה ולבדוק בחלק מתגובות הקוראים בכתבה הקרויה שבוע הספר. יש שמה יותר מרמז לזהותו של האנס.
גבר צעיר בן 27 וילדה בת 11. אין לזה שם אחר מאשר: פדופיליה!
עוף מכאן, פדופיל.
בושה לחוק בישראל.
אברום רותם המגיב מס 2
תתקשר לבעלה של עטליה ותשאל איך זה לחיות עם אשה שנאנסה ע”י גיסה בהיותה בת 11 ומה קורה למשפחתה?.
אחר כך אולי לא תשאל אם מטרתה להרוויח הון מספרה.
חבל שאינך מגלה קצת הבנה ורגישות.
מעניין אותי לדעת אם כל משפחתך חושבת כמוך.
התיישנות
אין מה לעשות.התיישנות כמווה כאילו הדבר לא קרה מבחינה החוק בכל אופן .עם כל הצער שבדבר לא ניתן לעשות דבר!!!.כאילו הדבר לא קרה מעולם…
בכל מקרה יש גם הגיון בנושא זה(של התיישנות)אבל זה כבר נושא אחר…
התיישנות
אתה צודק בטענה שהעלת כי בגלל חוק ההתיישנות, אם לא היה משפט , לא קרה הדבר מעולם.
אבל תסביר לי איך ילדה בת 4 ,5, ו6 וכמוני ילדה בת 11 שנים שמנסה להמשיך לשרוד (לא לחיות , כי אין חיים אחרי פגיעה כזאת שנמשכת לאורך שנים) ומדחיקה את הפגיעה עד למצב בו היא מתמוטטת וזקוקה לטיפול נפשי כדי להצליח להוציא את מה שנמצא אצלה עמוק כל כך בבטן ובזכרון למילים.
אני יודעת שרק בגלל טריגר שהיה לי כמו עזרה לימודית לילדיי עלו הדברים וצפו ואז כבר אין לך חומות מגן שגנו עליך מפגיעה נפשית והכול מתמוטט , אני יודעת שאם לא היה חוק התיישנות בסיפור שלי … היה יושב לאורך שנים בכלא . לכן אני לא רואה הגיון בחוק התיישנות בפגיעה בחסרי ישע כמו ילדים וילדות וקשישים.
חרפה
אברום רותם ושמוליק ג צריכים להתנצל ומהר. חצופים…
שמישהו יסביר על מה הקצף….
על בדיוק הקצף ועל מה “חוסר הרגישות” ועל מה בדיוק צריך להתנצל?
הרי כל הסיפור העצוב והטראגי עלה כאן רק אחרי שכתבה את הספר, ורק אז הופיעה כאן (הרי היא לא תושבת הישוב!), ודומה שכל זה נעשה רק כדי שנרכוש את הספר.
לו היה אחרת, עם כל הסימפטיה וההכלה, היינו שומעים את אותו סיפור כבר מזמן במחילה….
אז בבקשה… ועודף הרגישות והצדקנות הנשפכת כאן, לא מכבדת, בלשון המעטה, כי היא לא נעשית ללא כל מחשבה תחילה.
אז תפסיקו את מסע ההסתה המטופש הזה, והלא מכבד קודם כל את עצמכם, אנונימים יקרים.
מאד קל לנזוף, ולא להפעיל קצת יותר מחשבה קודם….
בהצלחה לכם.
אזהרה חמורה
הסיפור הזה מסתובב בכפר כבר כמה שנים. אנשים בכפר גילו את הסיפור הנורא הזה דרך האינטרנט ולא דרך הספר. עטלייה הגיעה לכפר לפני מספר שנים וסיפרה לשכנים על השכן הגיס שגר בקרבתם. מה שעומד לנגד עיני עטליה זה- שניזהר מהאיש הזה שגרם לה הרבה סבל ומעבר לזה. המטרה שלה -הוא לא למכור את הספר שלה, אלא להזהיר אותנו. וזאת מטרה חשובה. יש אנשים שקנו את הספר שלה לפני מספר שנים בעקבות תוכנית ברדיו שבה ראיינו אותה.
לא צריך לשפוך עוד מים רותחים עליה. היא מספיק נכוותה. היא מבקשת אוזן קשבת מאוד מאוד . ונושאת שלט גדול: הזהרו. אדם מסוכן מסתובב בינינו. נשים שעברו אונס בתוך המשפחה קיבלו אומץ ובכל מקום שאפשר הם באים לספר את הזוועה שהם עברו.
אברום
אברום,אתה חייב להודות שטעית בגדול,אבל לא בטוח שאתה מסוגל לכך.
עטליה אל תתרגשי : תמיד יהיו אנשים שיזדהו עם האנס בתואנות שונות
רחמני
איזו חוסר רגישות מצדך. הספר הוא חלק מתהליך הריפוי, אם אפשרי
ריפוי, ולגיטימי לגמרי לשווקו.
סתימת הפיות הזו צריכה להיות נחלת העבר. כל הכבוד לעתליה ויישר כוחך.
עטליה אחותך הטוענת “שאין לה אחות” מאד דומה לך בפנים
WOW איזה דמיון
הכל קונספירציה
הלא עתליה כותבים בכלל באות תיו (ת). מה פתאום עטליה…
שמשהו יסביר על מה הקצף….
שלום לך אברום רותם אתה צודק , כפי שאתה כבר יודע שמי עטליה חייט ואני לא תושבת הכפר. ראיתי לנכון וחובה לידע אתכם. העמיד מעט דברים על דיוקם, ואני באה בגלוי ומספרת את הסיפור שלי כבר 15 שנים. וזה אומר הרבה לפני שכתבתי את הספר שיצא לאור בשנת 2009.לפני כ -6 שנים פניתי למועצה שלכם ודיברתי עם מחלקת הרווחה , דיברתי עם מחלקת החינוך והספורט וסיפרתי את הסיפור שלי ובקשתי בכל לשון שידאגו שהאנס לא יבלה במחיצת ילדים. בשום התנדבות שנמצאים בה ילדים. כל הכוונה שלי הייתה להזהיר מהאנס שברח מבאר שבע עד כפר ורדים כי חשב ששם לא ידעו מה הוא עשה ויוכל להמשיך במעשיו במקום החדש.
אני יודעת שעשיתי את חובתי האנושית לידע את הישוב והמועצה שלכם על דבר כזה כדי שלא יקרה מצב שיאמרו “למה לא דיברת היית יכולה להציל את הילדה שלי” לא רציתי שבשתיקתי יפגעו ילדים נוספים.
להזכירך אני הייתי בת 11 שנים שהאנס פגע בי , אהבתי אותו כי הוא בעלה של אחותי שבצעירותי הייתה לי כאם , אהבתי אותו כי הוא יתייחס אלי כמו שמתייחסים לאדם בוגר.כיוון שהוא אמר זה הסוד שלנו השתיקה שלי הייתה ארוכה מאוד. אני לא רואה במעשיי הסתה , אני עשיתי את חובתי אליכם ומפה הכדור בידיכם.
הילדים בכפר ורדים הם שלכם.
הכל קונספרציה
שמי עטליה כן באות ט על שם סבתי שנקראה עיטל ויש עוד עטליות באות ט ואני לא היחידה.
אלו העובדות
“אין לה אחות”
אחותי טוענת שאין לה אחות שתבדוק עם אחי האם זה נכון.
אחותי גדולה ממני בעשור שנים בחודש מרץ מלאו לה 65 שנים, האולי היא שכחה .
קיבלנו מתנה
הלוואי שלי היה הכח שלך יש. גם אני בת 50 והייתי מאוד רוצה לעשות את מה שאת עשית- רק שלי אין את הכח והאומץ. זה פצע שלא מחלימים ממנו. אנחנו מזהירים את הילדים שלנו מפני השמש,מכוניות וכבישים, ממתקים ותזונה לקויה,אלכוהול וסמים- אבל לא חושבים ללמד אותם להזהר מהקרובים להם ביותר,כי זה בלתי נתפס במוחיינו שדבר כזה יכול לקרות.תקשיבו חברים ותפתחו את ליבכם ללמד את ילדכם ונכדכם להגיד הגוף שלי ברשותי ואני לא שומר סוד!!תרגלו איתם אמירה תקיפה.גם את הבנים למדו להגיד לו!!! עטליה תודה לך שהעלת נושא חשוב זה. כולי תקווה שבמסגרות החינוך ידברו ובכל בית ידברועל הנושא. מקווה שתדעי לקחת נכון את התגובות המיותרות. ליבי איתך מתפללת לשאוב ממך כוח.
מי שמאמין שאברום היהיר יתנצל אפילו על פסיק אחד מדבריו
בשפה רפה אפילו.
באזכור לכאורה,
בהרמת גבה אולי?
שיקום.
הפדופיל קבר את גיסתו בחיים, אחותה הוסיפה לקבר עוד כמה סלעים
המו….מממממ מ…….מממממש
KAPARA על KAPARNIK שמאפשר פרסום כה חשוב לציבור
כפרניק
עטליה היקרה
עטליה,
כל הכבוד לך על אומץ ליבך. מי יתן ולעוד נשים/גברים ואף לצעירים יותר, יהיה את הכוח לפרסם את שמות הפוגעים בהם. בדרך אמיצה זו גלגלי הצדק יעבדו מהר יותר ואות קיין תהיה חרוטה על הנבלים.
דרך אגב לכל המצודדים בפוגע, אני מניחה שאם הוא היה זכאי,כבר מזמן היה יוצא להגנה על שמו, אבל מי יודע עוד איזה קן צרעות מסתתר באמתחתו.
עטליה היקרה
מחזקת אותך!!!
אילו את היית אחותך מה היית עושה במקומה?
מה הציפיות שלך ממנה?
ואיך לדעתך ניתן לשקם (ולו במעט) את הפלונטר המשפחתי? הרי את הנעשה אין להשיב, ניתן רק להסתכל קדימה, איך את רואה את העתיד?
כל הכבוד לך על האומץ לפרסם בלי לחוש אשמה.
אברום תתעורר מהיהירות של אני ואפסי עוד.
אברום ידידי, זכותה להתפרנס בכבוד ולהחזיר לעצמה את הכבוד האבוד. היא לא פוצתה מעולם ע”י גיסה. מכירת הספר דוקא בכפר ורדים, יוסיף לה פרנסה וגם נחמה מתוקה. מה זה מפריע לך לעזאזל?
מה רע ביחסי ציבור לסופר על מנת למכור? מגיע לה בכל דרך שתבחר.
אני לא מאחל את מה שהיא עברה לאף אחת. תבין זאת אשה ששמרה על הסוד המון שנים עד שהתמוטטה. זאת הדרך שלה גם לקבלת פיצוי.
אברום אתה שהתגובות שלך הזויות.
מי כמוך אברום, שכתב ספר (ואולי לא הצליח למכור מספיק לפרנסתו), יכול להבין נפש סופרים. ממך לא ציפיתי לתגובה כזו מרושעת.
הזלזול שלך בסופרת, מגעיל. הרגישות שלך לתוכן ולמה שהיא עברה עוד יותר דוחה.
אתה אדם יהיר. מדבר גבוהה גבוהה. היגיע הזמן להשתנות.
למתלהמים הידד!
ליבי ומחשבותיי עם עטליה שנאנסה לכאורה פעמיים: פעם על ידי גיסה ופעם על-ידי אחותה. מה כואב יותר? לעטליה אולי התשובה. אבל:
1. האיש אינו פדופיל. לצערנו הוא לא נענש על מעשהו שעשה לכאורה באחות אשתו אבל לאיש לא ידוע אם בכלל הוא חזר על מעשיו.
2. האיש אינו עבריין מין. אין שום הוכחה שהוא תקף משהו אחר.
3. לכן אין שום אפשרות לאיש כולל ראש המועצה לפנות אליו באיזו שהיא תביעה שיעזוב את הכפר.
זכותה של עטליה לרדוף אותו אם הוא אכן עשה מה שהיא טוען, אך אין זכות לאף אחד אחר לגנותו או להתקיפו פומבית. אם משהו מאנשי הכפר מחליט לא לדבר עמו – זו זכותו אבל מכאן ועד להתלהמות של מגיבים מסוימים המרחק הוא גדול.
מיצינו את הנושא לא?
הערה לאברום רותם
איני מכירה אותך, אבל לידיעתך, לפני זמן רב, אחרי תוכנית ברדיו, כבר היה ידוע על מקרה מעציב זה.
אנו שומעים רבות על אונסים מחרידים ואין לכך עונשים מרתיעים או טיפול יסודי בבעיה. אחת הסיבות היא השתיקה הרועמת של הנאנסות.
אם אשה זו קיבלה אומץ לגלות, להרתיע, לחשוף וגם לספר את סיפורה בספר, זכותה לפרסם זאת.וכל הכבוד לה.
לצערנו גברים רבים אולי גם נשים, נוח להם להאשים את האשה, ובמקרה מזעזע זה ילדה!? !? !?.אין הצדקה לכך. אני לא מאחלת לי, או לאף אחד, שמישהוא מבני משפחתו יהיה קורבן.
מר רותם, איין צורך שתתנצל, אבל עד יום כיפור, יהיה לך זמן לחשוב ו….
מיצינו את הנושא ???
מאין הביטחון שהאיש אינו עבריין מין, ובאיזה תואר תכתיר את מי שאנס את אחות אשתו כשהייתה ילדה?
נכון, אין הוכחה (כיוון שהכרותנו עם האיש בכפרנו, קצרה מדי) שתקף מינית ילדות נוספות, ומאידך איננו בטוחים כלל וכלל שלא עשה כן בעבר, ושלא יעשה כן בעתיד!
ארשה לעצמי להעלות סברה, לגמרי לא מופרכת, כי אילו פורסם שם האנס, היו זורמות תלונות רבות נוספות, והיינו מקבלים הוכחה חותכת, כפי שקרה במקרים רבים ומפורסמים – כי אדם מסוגו לא טמן, או יטמון את “ידו” בצלחת…
כיוון שסוטים אינם נרפאים מעצמם, ומטבעם – על אף התבונה והתחכום המאפיינים אותם – היצר גובר אצלם על כל שיקול הגיוני, בל נהיה מופתעים אם תנחת המכה על ראשינו ללא כל הכנה מוקדמת.
(ואולי כבר קרה הדבר ביישובנו עם ילדה מתוקה ונבונה, שממש כמו עטליה בזמנה, הושבעה לשמור על סוד משותף עם זה שתוקף אותה מינית…)
אולי במקום למצות את הנושא, נעשה יחד משהו פרקטי יותר ונקיא מתוכנו את האיש הזה.
תחשבו
הרצאה של עטלייה
השם של האיש ידוע. הזכירו אותו באחד הטוקבקים.
וגם עטלייה מזכירה את שמו המלא בספר שלה.
אלא שהיא שתקה הרבה שנים .יש חוק התישנות. המשטרה וגלגלי הצדק כבר לא רלוונטים פה. אבל אנחנו ביישוב שלנו יכולים להזמין אותה להרצאה. קתדרה יכולה להרים את הכפפה ולהזמין אותה. גם הספריה .יבואו אנשים ישמעו מה יש לעטלייה להגיד.
גילי
אתה אולי מיצית את הנושא. כנראה מאחר ואין לך שום יכולת אמפטית וגם כי כנראה לא עברת טראומה מסוג זה מעולם.
נושא כזה לא ממוצה ל-ע-ו-ל-ם.
והאיש עבריין מין באופן מובהק.
סגנון ההדחקה וההכחשה שאתה מייצג מתאים לתקופות מוקדמות וחשוכות במדינה, והיום אנשים כמוך כבר צריכים להתעדכן, או פשוט לסתום!!!
לא מבינה כשגדל מדוע לא ברחת
לא מבינה כשגדל מדוע לא ברחת ממנו