צור קשר 22.01.2018 14:22
 
טכנוליגיה מתקדמת לאיתור נזילות ופתיחת סתימות
כל המבצעים השווים של סופר דבאח מעיליא
מעיינות זיו, האפליקציה שמקדימה את הקידמה
אולם תצוגה ומעבדת שירות במיאור מעיליא
מרפאת שיניים במרכז הרפואי כפר ורדים פתוחה לכולם

יזכור / מאור נייס

 

 

אני הולך ברגל אל הטקס. הוא אמור להתחיל עוד כמה דקות ואני רואה עוד אנשים ברחוב הולכים לידי. הערב קריר וצמרמורת מטפסת במורד גבי. אני תוהה מה יקרה אם זה יתחיל ואני עוד לא אספיק להגיע. חציתי את הכביש והגעתי אל המדשאה הגדולה. היום אני צריך להיות לבד. אני עומד בצד ומחכה. זה עומד להתחיל. מישהו עומד על הבמה ומקריא כמה מילים והקהל נעמד. דממה מרחפת מעלינו, קהל של מאתיים איש העומד ומחכה. איש משתעל. ילד לוחש לחברו דבר מה. אמא מרגיעה את תינוקה הפעוט ומחזיקה בו חזק.

צמרמורת עוברת בגבי, אך הפעם לא מהקור. אני יודע שמרגישים אותה גם אחרים. זה מתחיל אחרי דקה של שתיקה בה הכל הכין את עצמו בשקט לקראת מה שמגיע, תכנן על מה יחשוב, כיצד יעמוד, במי ייזכר...

זה מתחיל אחרי דקה של דומיה שקטה וזה תמיד מפתיע. הצליל נמוך אך הוא מטפס ובמהרה מגיע לשיאו. הצליל הזה, שגורם לתינוקות ומבוגרים לבכות יחדיו, חלקם מבחוץ וחלקם מבפנים. צליל אכזרי ומכאיב המזכיר לכולנו נשכחות ומעיר אותנו מן השינה היום-יומית. הוא מנער את נשימתנו ונישמתנו ביחד. צליל אחד אל מול מיליוני אנשים, והוא מנצח. אני מסתכל בקהל. כל אחד נמצא במחשבותיו של עצמו. אחד חושב על הדוד של ידיד ילדות שנהרג, אחד מהרהר בחייו עד כה, אחר פונה אל שעונו לבדוק האם זה עומד בזמנים. חלק משקיפים כמוני ומדי פעם עינינו נפגשות וממשיכות הלאה. אף אחד לא זז ממקומו. אני מתרעם מן הכוח השקט השרוי בסביבה. הדומיה הרועשת על רקע הצליל המשקיט. זה נגמר די מהר. כמו שטיפס למעלה כך טיפס הצליל למטה.

המשכתי לעמוד בצד.  כעת נשאר רק הקור המלטף קלות את רגלי ועורפי. איש אחד עולה אל הבמה ומתחיל להקריא קטע. הוא מסביר על אדם שנהרג במהלך שירותו, מספר על אישיותו ועל חייו. את שמו של האיש לא שמעתי. "יזכור" אומר האיש על הבמה, אך אני את שמו של החלל לא שמעתי. אני חושב כעת על השמות שנאמרו בשנה שעברה ובשנים לפניה. איני זוכר אף אחד מהם. כיצד אוכל לזכור את כל אותם חללים במשך יום יחיד מתוך שלוש-מאות שישים וחמישה? המשכתי לעמוד שם בזמן שהתזמורת ניגנה. שנה הבאה גם חלק מחברי יהיו שם. עוד שנתיים רובם יהיו שם. בעוד שלוש שנים מעטים מאוד יהיו אלה מבין חברי שעוד לא ילבשו את לבוש החאקי מעורר הגאווה והפחד. בעוד חמש או שש שנים אחד מאיתנו לא יהיה כאן אולי. ומי יזכור אותו? מי ישמע את שמו? והוא יהיה בודד קבור באדמה, בין אם קרה או חמה, יבשה או ספוגה מי גשם. מחר כבר כולנו נשכח. אפילו אני אשמח ואתמלא גאווה על המקום בו אני חי.

יום אחרי זה כבר נמשיך הלאה. ואת הזיכרון נאכסן בעליית הגג של ראשנו, עד לשנה הבאה, אז ינוער ממנו האבק על ידי צליל אכזרי ומפחיד. מדוע עלי לזכור? כלום משנה למת אם הוא זכור או אם לאו. ובכל זאת הם מתעקשים. נזכור. האם אותי יזכרו לאחר מותי? והרי אין זה ישנה כבר, בין אם יזכרו או ישכחו. בין אם אהיה קבור בחלקת אדמה מקודשת או מוטל בתוך ערמת גופות טמאות. אני אהיה מת וזכרוני יעלם לו, גם ממוחם של חברי הטובים ביותר.

איני מפחד מן המוות, רק מן השכחה.

 

לעמוד האב
181 דירגו.
האם אהבת את הסיפור?
כל המבצעים השווים של סופר דבאח מעיליא
אולם תצוגה ומעבדת שירות במיאור מעיליא
מרפאת שיניים במרכז הרפואי כפר ורדים פתוחה לכולם
טכנוליגיה מתקדמת לאיתור נזילות ופתיחת סתימות
מעיינות זיו, האפליקציה שמקדימה את הקידמה

לוח אירועים

יום א' יום ב' יום ג' יום ד' יום ה' יום ו' שבת
 
1
 
2
 
3
 
4
 
5
 
6
 
7
 
8
 
9
 
10
 
11
 
12
 
13
 
14
 
15
 
16
 
17
 
18
 
19
 
20
 
21
 
22
 
23
 
24
 
25
 
26
 
27
 
28
 
29
 
30
 
31
 
 
 
 
קשת אילון
בועות, ריהוט גן ובריכות שחייה
אבו סעיד שווארמה ינוח
אנט ביוטי, סלון לתסרוקות ותספורת
דבאח מעיליא, מבצעים שווים
המעבדה שלכם לציוד היקפי ומחשבים בגליל המערבי
לעוף עם הדמיון
טיפול רגשי בהבעה ויצירה
עירית מליק. קוסמטיקה בכפר ורדים.
אוכל ביתי מוכן, פירות וירקות אליאס ובניו
חנות פרחים במעיליא
מתנ"ס מעלות
אמני כפר ורדים
תמי ריטוב, בריאות הנפש ופסיכותרפיה
פרסום בכפר ורדים
עידית נבו
חגית פרידלנדר, אמנות מקורית
אבו סעיד שווארמה ינוח
בועות, ריהוט גן ובריכות שחייה
דבאח מעיליא, מבצעים שווים
אנט ביוטי, סלון לתסרוקות ותספורת
המעבדה שלכם לציוד היקפי ומחשבים בגליל המערבי
קשת אילון
לעוף עם הדמיון
אמני כפר ורדים
טיפול רגשי בהבעה ויצירה
עירית מליק. קוסמטיקה בכפר ורדים.
חנות פרחים במעיליא
אוכל ביתי מוכן, פירות וירקות אליאס ובניו
מתנ"ס מעלות
Share this